"יש מצב", אומר לי בשטף הדיבור הדחוס שלו פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ליד משרד ראש הממשלה, "יש מצב שנסיים את השנה עם גירעון תקציבי נמוך משמעותית מהמתוכנן, בסביבות 5.5% מהתוצר המקומי – ופחות בהרבה ב-2025".
או שאתה בונה על נס או שאתה מציע העלאות מסים גדולות כדי לצמצם את הגירעון.
שמחון: "חלילה. אני מתנגד להעלאות מסים כלשהן, גם בתקציב הנוכחי וגם בשנה הבאה. אני לא רק שולל העלאת מע"מ ל-18% המתוכננת להתממש ב-2025, אני שולל גם הצעות והמלצות אחרות כמו מיסוי על קרנות השתלמות, הקטנת השווי של נקודות זיכוי והעלאת מסי בריאות וביטוח לאומי".
"אני פשוט נגד הכבדת נטל המסים", מבהיר שמחון, "זה מהלך מיותר שיפגע בפעילות הכלכלית וברמת החיים של ציבור השכירים ושל מעמד הביניים הנושא על כתפיו את המשק ואת הביטחון. אסור לנו, הממשלה, להעניש אותו בנטל מיסוי נוסף – במיוחד כאשר מבחינה פיסקלית אין בכך צורך. יש מקורות אחרים".
אילו מקורות אחרים? האוצר ובנק ישראל מזהירים שבלי תוספת של עשרות מיליארדי שקלים להכנסות המדינה וקיצוץ בהוצאותיה נידרדר בשנה הבאה לגירעונות עמוקים ומסוכנים.
"במחצית הראשונה של השנה היו הכנסות המדינה מהמסים הקיימים גבוהות ב-16 עד 19 מיליארד שקל לעומת התחזית הכלולה בתקציב. זו כבר תוספת בסדר גודל של 1% מהתוצר, יותר מכפולה מהעלאת שיעור המע"מ. והיד נטויה".
ובצד ההוצאות?
"בצד ההוצאות סביר להניח שנגיע ב-2025 להפחתה ניכרת בעצימות הלחימה – זה תרחיש הייחוס שלנו – כך שגם תקציב הביטחון יצטמצם, בהשוואה ל-2024, אם כי עדיין יהיה גבוה בהשוואה ל-2022. הדיונים על ההשקעה הרב-שנתית בהתעצמות הצבאית העתידה שלנו, על היקפה ומימונה, רק התחילו".
פרופ' שמחון מזהיר את הממשלה מהיענות אוטומטית לכל דרישות צה"ל ומבקש לבחון אותן בכלים של ניתוח כלכלי הצופה פני עתיד ולא משקף את מלחמות העבר ואת "רגשות הבהלה הלאומית". "חמאס הובס", הוא אומר, "אז למה צריך יותר טנקים"?
העולם על פי שמחון
עוף חריג, פרופ' שמחון. בן 65, יליד ישראל דור שישי, משפחתו עלתה ממרוקו ב-1841 ומרוסיה ב-1920. חבר סגל הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית וליכודניק גלוי בהשתייכותו המפלגתית. טיפוס ג'ינג'י במובן הפיזי ומנטלי; תאב סכסוכים, במיוחד עם האוצר, בעל סגנון דיבור בלתי מרוסן על גבול החצוף שגרם לו צרות רבות. ובה בשעה גם כלכלן מקורי השופע רעיונות יצירתיים, לא מהסס לבעוט במוסכמות, להשמיע דעות ועמדות הסותרות את המקובל והמקודש בקהיליית כלכלני ישראל. בשנים האחרונות פרופ' שמחון הוא האיש הכי קרוב לאוזנו הכלכלית של ראש הממשלה נתניהו. הוא שכב למענו על הגדר פעמים לא מעטות, במיוחד בתקופת מגפת הקורונה, אך ניסיונותיו להתברג לפוליטיקה נכשלו.
מהפרספקטיבה הייחודית של פרופ' שמחון, כמו של הבוס שלו, "כלכלת ישראל במצב טוב מכפי שחששנו". כשעמיתיו למקצוע מזהירים מפני משבר משקי מעבר לפינה בעוצמה שלא חווינו עשרות שנים, פרופ' שמחון מנסה להרגיע: "הכלכלה שלנו חוזרת למסלול הצמיחה בהובלת מגזר הטכנולוגיה והמידע הנמצא קרוב מאוד לשיאו בכל הזמנים. שיא יצרני - בתפוקה, בשכר, בתעסוקה".
הסוכנויות לדירוג האשראי סבורות אחרת. הן מורידות את הדירוג שלנו.
"דירוג האשראי של ישראל מבטא את סיכוני המלחמה ואת הגיאופוליטיקה שלנו ולא את ניהול הכלכלה. גם אם נהיה בסוף השנה הבאה קרובים יותר ליחס של 70% בין החוב הממשלתי לתוצר המקומי, לשורה ארוכה של מדינות מערביות מפותחות יש כבר היום יחס חוב/תוצר הרבה יותר גבוה".
קיימתם – ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שר האוצר ואתה – בשבוע שעבר פגישה ראשונה להכנת תקציב 2025. יצא משם צילום מעורר גיחוך. שולחן ריק משתייה וניירת, סביבו לא ישבו בכירי אגף התקציבים ולא החשב הכללי, הכלכלן הראשי, רשות המסים. זו פגישה רצינית?
"היא תוכננה מראש כפגישה שבה מבקש ראש הממשלה לשמוע מנגיד בנק ישראל את דעתו על המדיניות התקציבית הרצויה לשנים הבאות. ביבי לא דיבר בה כלל. אביזרים שונים הורדו מהשולחן, כולל כוס הקפה של ביבי וכוס התה של הנגיד, לבקשת הצלמת. אגב: הידיעה על עסקת הרכישה האפשרית של גוגל את חברת הסייבר הישראלית וויז ב-23 מיליארד דולר לא הוזכרה, אפילו לא כאנקדוטה. בסוף סוכם לקיים בקרוב פגישת תקציב רחבה עם כל הגורמים הרלוונטיים לגיבושו".
הרכישה של וויז משנה את המציאות התקציבית?
"הרכישה, אם תצא לפועל, תהיה תעודת כבוד גדולה למשק הישראלי ותעודת הערכה מיוחדת להייטק שלנו. ישראל ממשיכה להצטיין בזכות כוח המוח והכישרון של אזרחיה. באשר למסים העסקה עתידה להכניס לקופת המדינה, הרבה תלוי בפרטי הפרטים הפיננסיים שלה. ההערכה הנפוצה היא שהמדינה תקבל בין 8 ל-10 מיליארד שקל, אבל לא מחר ולא מחתרתיים. הדוב טרם ניצוד".
חושדים בכם שאתם מתכוונים לא לאשר תקציב חדש ל-2025 אלא להסתפק במתכונת של תקציב המשכי, העתק מתואם אינפלציה של תקציב 2024. להימנע מהכרעות כואבות.
"לא יהיה תקציב המשכי ל-2025, זו אופציה גרועה שכלל לא על הפרק. ואל תדאג, הצעת התקציב החדשה תונח לאישור הממשלה בספטמבר ולאישור הכנסת בתחילת אוקטובר. די והותר זמן לדיונים ממצים ולהצבעות".
כדי להימנע מהעלאות שיעורי מס אתה מציע ההפך: להפחית זמנית את המס על דיווידנדים מוקפאים במאזני חברות עסקיות כדי שיחולקו סוף-סוף לבעלי השליטה בהן. יש התנגדות מקצועית ומוסרית להצעה. שוב נותנים פרס למי שהתחמקו ממס, לא כן?
"לא. זה לא מבצע להקלת מס לחברות. זהו מבצע שמטרתו לגבות מסים מדיווידנדים שלא שולמו בעבר והם מוקפאים בחברות עסקיות בהיקף לא ייאמן של 700 מיליארד שקל, מהם לא חולקו דיווידנדים לבעלי השליטה בגלל שיקולי מיסוי לגיטימיים – לא התחמקות או השתמטות – ב-200 מיליארד שקל. זה כסף בר מיסוי שחלוקתו עשויה להכניס לקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים".
השאלה היא איך מתמרצים את הדירקטוריונים של החברות הללו כדי שיפשירו את הדיווידנד הקפוא הזה.
"משה כחלון כשר האוצר נתן ב-2017 הקלה זמנית במס על הדיווידנד וגרף למדינה סכומי עתק, יותר מ-15 מיליארד שקל, למרות הביקורת התקשורתית. אני ממליץ לחזור על המבצע כעת ולהציע לפרק זמן מוגבל מס של 25% על הדיווידנדים המוקפאים, במקום 30% הנהוגים היום, ובכך לתמרץ את חלוקתם בפועל. לפי אנשי המקצוע, המהלך יכניס עד 20 מיליארד שקל לקופת המדינה. זה לא גימיק אלא שיטה מוכרת לגביית מסים נדחים ומוקפאים".
אבל חד-פעמית.
"גם המלחמה חד-פעמית. אם רשות המסים תציע דרך אחרת לתמרץ את חלוקת הדיווידנדים הקפואים ואת גביית המסים לקופת המדינה, ושלא תגרום לתגובת נגד מסוכנת, בהחלט ראוי לשקול אותה. בשמחה".
ואולי במקום כל זה תקצצו בכספים הקואליציוניים?
"הסכום הנמצא בעין הסערה סביב הכספים הקואליציוניים מגיע למיליארד עד מיליארד וחצי שקל. רחוק מאוד מהסכומים עליהם דיברנו. כסף זניח יחסית לגודל התקציב והגירעון בו".
זניח, אבל מכעיס ומקומם את הציבור ויוצר אי-אמון גורף בממשלה ובכוונותיה.
"כפי שאמרתי בעבר, הבעיה שלנו היא לא הכלכלה אלא אופי המדינה, הדגל, ההמנון ותחושת האזרחות".
אמר ולא פירש.
