דריכות בירושלים לקראת פרסום חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, על חוקיות השליטה הישראלית בגדה ובמזרח ירושלים. חוות הדעת תתפרסם היום בשעה 16:00, ובממשלה כבר חוששים.
נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק השופט הלבנוני נוואף סלאם צפוי להקריא במשך כשעה את עיקרי חוות הדעת המייעצת. לקראת פרסום החוות הדעת, גורם ישראלי שמעורה בפרטים אומר ל"ידיעות אחרונות" כי ההחלטה תנוע בין "רע מאוד לנורא ואיום".
1 צפייה בגלריה
yk14006906
yk14006906
(סנקציות מחוץ להתנחלויות? בית הדין בהאג | צילום: Getty Images, NurPhoto)
אחת האפשרויות היא שבית הדין יקבע שמדובר בכיבוש בלתי חוקי, מכיוון שישראל עושה פעולות של שינוי דמוגרפי באמצעות מפעל ההתנחלויות ומייצגת סיפוח דה-פקטו. אם קביעה זו תתקבל, בית הדין עלול לדרוש מישראל לעזוב את שטחי יהודה ושומרון, ולקרוא למדינות העולם להפעיל לחץ על ישראל לסיים את הכיבוש בדמות סנקציות שונות.
במשרדי המשפטים והחוץ יש פסימיות לקראת פרסום חוות הדעת, וקיים חשש שההחלטה תסבך עוד יותר את ישראל בזירה הבינלאומית ועלולה לגרום לסנקציות נוספות - מעבר לסנקציות שראינו בחודשים האחרונים נגד "מתנחלים אלימים".
בית הדין יכול להחליט שהמשפט הבינלאומי אוסר על מדינות לשתף פעולות עם הכיבוש או לפעול לסיומו. קביעה כזאת מצד בית הדין הבינלאומי יכולה להוביל מדינות שונות ברחבי העולם לצעדים מעשיים נגד ישראל.
בישראל חוששים שהעצרת הכללית של האו"ם, שביקשה את חוות הדעת, תעביר אותה לטיפול התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, קארים חאן - שביקש להוציא כזכור צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט בגין פשעי מלחמה בעזה. במצב כזה, חאן עשוי לבחון העמדה לדין של האחראים על פשע ההתנחלויות, הן בממשלה והן במערכת הביטחון.
אפשרות נוספת היא שחוות הדעת תקבע שישראל מבצעת אפרטהייד בגדה המערבית - שהוא פשע נגד האנושות - דבר שגם לו עלולות להיות השלכות דרמטיות. קביעה כזו, לא תשאיר ברירה לתובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי אלא לחקור את ישראל במסגרת התלונות שהוא בודק. עם זאת, ההערכה היא שהסיכוי שבית הדין לצדק יקבע שישראל מבצעת פשע אפרטהייד הוא נמוך.
חוות הדעת המייעצת גובשה בעקבות בקשה של העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר 2022. בית הדין קיים בפברואר השנה סדרת דיונים על חוקיות הכיבוש הישראלי בשטחים, ובכלל זה במזרח ירושלים. במהלך הדיון, הפלסטינים, כ-60 מדינות החברות באו"ם ושלושה ארגונים בינלאומיים הציגו בפני בית הדין הצהרות בעל פה שבהן הציגו את עמדתם בנוגע לחוקיות הכיבוש הישראלי. ישראל החרימה את ההליך ולא התייצבה בפני בית הדין בנימוק שמדובר בניצול פוליטי, וכי אין לו סמכות לדון בנושא.
עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של תנועת שלום עכשיו ומומחה למשפט בינלאומי, טוען כי מבין 60 המדינות שהגישו חוות דעת בכתב או טענו בעל פה בפני בית הדין – אין אפילו מדינה אחת שאמרה שישראל פועלת לפי הדין הבינלאומי. עם זאת, שלוש מדינות ובהן ארה"ב, בריטניה והונגריה - סברו שאין להוציא חוות דעת בעת הזו.