קשה מאוד למצוא את הידיים והרגליים בהחלטה שתתקבל היום בבית הדין הבינלאומי לצדק. פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, מהקריה האקדמית אונו ומהמכון למחשבה ישראלית, עושה סדר:
איזה בית דין עתיד להחליט היום?
"מדובר בבית הדין הבינלאומי לצדק. בית הדין הזה הוא גוף של האו"ם, שיש לו שני תפקידים. האחד - להכריע בסכסוכים משפטיים בין מדינות: למשל, התביעה של דרום-אפריקה נגד ישראל מתנהלת בבית הדין הזה. השני - לתת חוות דעת מייעצות לגופים השונים של האו"ם. תפקידים אלה שונים מאלו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, שיושב גם הוא בהאג. בית הדין הפלילי עוסק בהעמדה לדין של אנשים בגין עבירות פליליות על המשפט הבינלאומי (התובע שלו ביקש הוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט לאחרונה)".
אם כך, האם מדובר בחוות דעת מחייבת?
"מבחינה משפטית פורמלית, לא. המעמד הפורמלי של חוות הדעת הוא מעמד מייעץ. אולם בית הדין הבינלאומי לצדק הוא הגוף השיפוטי החשוב בזירה המשפטית הבינלאומית, ולכן לקביעות שלו יש משקל רב לגבי האופן שבו מדינות וגופים בינלאומיים מבינים את המצב המשפטי, ולגבי ההתנהלות שלהם בעקבות זאת".
במה עוסקת חוות הדעת?
"ב-19 בינואר 2023 פנתה העצרת הכללית של האו"ם לבית הדין הבינלאומי לצדק בבקשה לחוות דעת בנוגע ל'השלכות של המדיניות והפרקטיקה של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים'. בית הדין התבקש לתת חוות דעת על השאלה 'מה ההשלכות המשפטיות של ההפרה של הזכות של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, מהכיבוש הממושך, ההתנחלויות והסיפוח של שטח פלסטיני הכבוש מ-1967, וכולל שינוי ההרכב הדמוגרפי, אופי ומעמד של העיר הקדושה ירושלים'; בנוסף, בית הדין התבקש להשיב לשאלה 'כיצד מדיניות ופרקטיקות אלו משפיעות על המעמד המשפטי של הכיבוש, ומה ההשלכות המשפטיות לכלל המדינות ולאו"ם'.
"בתמצית, הסוגיה המרכזית של הבקשה היא סוגיית חוקיות השליטה הישראלית בגדה המערבית. נוסח השאלה מכוון את בית הדין לענות על השאלה אם עצם השליטה הישראלית בגדה מהווה כיום כיבוש לא חוקי או סיפוח - מעשים שנחשבים לאסורים על פי המשפט הבינלאומי".
אבל ישראל שולטת בשטח כבר מ-1967. מדוע הטענה שזה לא חוקי עולה רק עכשיו?
"ככלל, המשפט הבינלאומי לא אוסר על קיומו של כיבוש. כיבוש הוא מצב עובדתי שיכול להתקיים. אבל הנחת העבודה של דיני הכיבוש היא שכיבוש הוא מצב זמני. אם הזמניות לא מתקיימת יותר, אנחנו זזים לעבר סיפוח, שמהווה הפרה של הדין הבינלאומי. הרקע לפנייה של העצרת הכללית לבית הדין הוא טענות לפעולות שישראל מבצעת בגדה: הרחבת ההתנחלויות והחלת חלקים מהדין הישראלי בשטח, שמהוות סיפוח בפועל - ולכן, הופכות את השליטה הישראלית בשטח ללא חוקית. הטענות הן גם שפעולות אלו מפרות את החובות של ישראל בהסכמי אוסלו - שישראל בעצמה הסתמכה עליהם בשנים האחרונות בפני ערכאות בינלאומיות, בין אם ישירות ובין אם דרך טענות שהועלו לטובתה על ידי בנות בריתה".
מה יקרה אם בית הדין יקבע שאכן מדובר בכיבוש לא חוקי, או סיפוח?
"זו כאמור חוות דעת מייעצת ולא מחייבת. עם זאת, קביעה של בית הדין שהכיבוש הישראלי בגדה אינו חוקי ושעל מדינות להימנע מלהכיר בו, עלולה לתת רוח גבית להטלה של סנקציות על ידי מדינות וגופים בינלאומיים נגד מדינת ישראל, ולהרחבת של סנקציות שכבר הוטלו על גופים ויחידים בגדה".
