גדלו פרא: זה היה כשנה לפני המהפכה האיסלאמית. אנשי הרשות החליטו אז לנסות ולשקם את הזן שנכחד מישראל בזמן המאה ה-20 ולהביא 14 פראים מאיראן. כעת, לדברי חקלאים באזור, המיזם שהצליח למעלה מן המצופה פוגע בכרמיהם.
לפני שבועיים הגיעו בעלי הכרמים בהר הנגב לפגישה עם ראש מועצת מצפה רמון אליה וינטר כדי לדון באחת הבעיות החמורות מהן הם סובלים, לטענתם: הפראים. מדובר בחיית בר מרהיבה, שהוחזרה לטבע במסגרת מיזם השיקום בשנות ה-80. אז שוחררו 14 זוגות באזור מכתש רמון, והיום כבר מעריכים כי ישנם כ-500 עד 600 פרטים שמלחכים, למורת רוחם של החקלאים, את הכרמים בהר הנגב.
צור שיזף, הבעלים של כרם שיזף: הפראים הרסו 40% מהיבול. "הנזקים קרובים ל-850 אלף שקל", הוא טוען ומוסיף כי "רשות הטבע והגנים מודעת לנושא. היא מתנערת מאיתנו ולא מוכנה לקחת אחריות. אני מבין שאני והשותפים החקלאים לא מעניינם אותם, אבל הראשון שימות - ומישהו ימות מזה - יהיה על הראש שלהם".
שיזף מתייחס לתאונות דרכים בדבריו. לפני כחודש הבעלים של חוות "סוכה במדבר" התנגש בפרא בכביש וכמעט נהרג: "מעבר לנזק החקלאי, הפראים גורמים לנזק סביבתי. הוא הורסים את שטחי המרעה הטבעיים של היעלים והצבאים. כל חיית בר אחרת שניזונה מעשב. הם גורמים לנזקים עצומים לגפן היין באזור. בפגישה שנערכה איתם הם אמרו שהם מודעים לבעיה, אבל אין להם שליטה על זה".
מנהל מרחב הר הנגב ברט"ג אמיר שפיר: "יש כאן שטח טבעי עם גידולים לא טבעיים. הם (א"ק: החקלאים) שינו את המרקם הטבעי של השטח. יש נזקי חקלאות גם מדורבנים וחיות בר אחרות. צריך לזכור שזו האחריות של החקלאי היא למגן את השטח שלו".
