חוות הדעת הדרמטית שפירסם שלשום בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבה קבע שההתנחלויות אינן חוקיות וכי ישראל מספחת בפועל את שטחי הגדה המערבית ומזרח ירושלים, אינה מחייבת. ואולם היא מעוררת חשש כבד בירושלים ממינופה לצורך הרחבת הלחץ המדיני על ישראל – והעמקת בידודה בעולם.
1 צפייה בגלריה
(השופט הלבנוני סלאם (שני מימין) מקריא את חוות הדעת, שלשום | צילום: AP Photo/Phil Nijhuis)
בניסיון לבלום יוזמות שונות למינוף חוות הדעת, הנחה שר החוץ ישראל כ"ץ את שגרירויות ישראל בעולם לפעול באופן דחוף מול בני שיח מדיניים בכירים, ולהסביר שהפסיקה מנותקת מהמצב בשטח ותפגע בסיכויים להגיע להסדר מדיני מול הפלסטינים.
נשיא בית הדין, השופט הלבנוני נוואף סלאם, שהתבטא רבות בעבר נגד ישראל, הקריא במשך כשעה וחצי את עיקרי חוות הדעת המייעצת, וקבע כאמור כי "ההתנחלויות לא חוקיות, ופעולות ישראל בגדה הן סיפוח". בפסיקה נקבע ברוב קולות גם כי על ישראל לפנות את ההתנחלויות "במהירות האפשרית".
הכוונה לא רק לשטחים ביהודה ושומרון, אלא גם לכל מי שהתיישב במזרח ירושלים מאז איחוד העיר ב-1967. מדובר בפעם הראשונה מאז מלחמת ששת הימים שבית הדין הבינלאומי קובע שהכיבוש בשטחים אינו חוקי. הפסיקה חמורה אף יותר מכך ומאשימה כי פעולות ישראל מהוות בפועל סיפוח, ואולי אף אפרטהייד.
השופטים קבעו גם כי על ישראל לפצות את הפלסטינים על הפקעת אדמות ו"ניצול משאבי טבע", והורו לכל מדינות העולם להימנע מהעברת סיוע להמשך השליטה הישראלית בשטחים. בית הדין גם קבע כי ישראל נחשבת לכוח כובש ברצועת עזה עוד לפני המלחמה הנוכחית ולמרות ההתנתקות ב-2005, כיוון שגם לאחר מכן המשיכה לשלוט בהיבטים מסוימים בניהולה. השופטים שללו את הטענה שאסור להם להתערב בסוגיה מחשש לפגיעה במו"מ עתידי, וקבעו שמדובר ב"ספקולציות".
הפסיקה נתפסת קיצונית במיוחד, ואף שאינה מחייבת היא עלולה לפגוע בישראל במישור המדיני והבינלאומי – ולחזק גם את הקריאות מצד פעילי BDS לחרם עליה. את חוות הדעת פירסם בית הדין בעקבות בקשה שהופנתה אליו מהעצרת הכללית של האו"ם, במהלך שיזמה הרשות הפלסטינית. כעת ייתכן שהיא תחזור לדיון בעצרת הכללית או תובא למועצת הביטחון. השופטים קראו למועצה לנקוט צעדים כדי להביא לסיום השליטה הישראלית בשטחים, אבל סביר להניח שארה"ב תטיל וטו אם תעלה בפני מועצת הביטחון החלטה נגד ישראל בנושא.
בניסיון למנוע מינוף של הפסיקה, העביר כאמור משרד החוץ מסרים לשגרירים בעולם ובהם טענות שחוות הדעת מתעלמת מזכויותיה ההיסטוריות של ישראל ומנותקת מהמציאות הביטחונית במזרח התיכון. עוד התבקשו הדיפלומטים להעביר לעמיתיהם בעולם: חוות הדעת מתעלמת מזכותה של ישראל להגן על עצמה ועל אזרחיה לאחר הטבח הגדול ביותר של יהודים מאז השואה; ושהרשות הפלסטינית, שיזמה את חוות הדעת, אינה מעוניינת בשלום, אלא בהטלת רפש ויצירת דה-לגיטימציה לישראל.
עובדה שעשויה לסייע לישראל היא שהקביעות השונות לא התקבלו פה אחד. שופטי המיעוט, בהם כאלה שכיהנו בעבר כנשיאים מוערכים מאוד של בית הדין (מצרפת ומסלובקיה), צירפו נימוקים נפרדים ובהם קביעות שדעת הרוב שגתה במסקנותיה המשפטיות, כולל בקביעה שהנוכחות הישראלית בשטחים אינה חוקית וכי על ישראל לסיימה במהירות האפשרית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לפסיקה: "העם היהודי אינו כובש בארצו - לא בבירתנו הנצחית ירושלים ולא בנחלת אבותינו ביהודה ושומרון. שום החלטה שקרית בהאג לא תעוות את האמת ההיסטורית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צייץ: "התשובה להאג - ריבונות עכשיו".
