ק פעמיים בעבר הצליחו שורות קוד בודדות להפיל מערכות מחשב בהיקף נרחב כל כך ברחבי העולם: במתקפת הסייבר הגדולה של רוסיה על אוקראינה ב-2003, ובמתקפת הכופר של צפון-קוריאה ב-2017, שפגעה במאות אלפי מחשבים ביותר מ-150 מדינות. השלישית הייתה בסוף השבוע האחרון, רק שהפעם הקטסטרופה לא נגרמה על ידי קוד זדוני ששוחרר על ידי האקרים אלא על ידי תוכנה שנועדה לחסום קודים כאלה.
ביום שישי, כאשר מיליוני מחשבים קרסו בבת-אחת בכל פינה על פני הגלובוס — בחברות תעופה, במפעילות רכבות, בבנקים גדולים ובסתם מרכולים — כולם ניצבו בפני ברירה קשה: האם להפסיק כליל את שירותיהם עד שהמערכות יחזרו לתפקד, או לעבור לרישום ידני ולתשלומים במזומן בלבד. וכך, העדכון התקול הקטן של CrowdStrike עורר מחדש את שאלת השאלות הבסיסית של עידן המחשוב והענן: בתקופה שבה אנו כל כך תלויים במערכות המחשוב המורכבות המקיפות את חיינו, האם אפשר עדיין, בעת חירום, לחזור זמנית — ולו לשעות ספורות — לתקופת האבן, כלומר אל העט והנייר או אל התשלום במזומן? האם אירועים כאלו לא חושפים את "הבטן הרכה" של החברה המודרנית במרדף שלה אחרי המקוון, האוטומטי, הרובוטי?
כסף לילדים
פארסת CrowdStrike מלמדת גם, כי אם נראה היה שאפליקציות בסמארטפונים או כרטיסי אשראי יכולים לבצע כל התנהלות כספית בימינו, יש לא מעט סיבות לכך שהכסף המזומן עוד יישאר אתנו תקופה ארוכה. שוב התברר, כי עם כל הכבוד, ההתקדמות המרשימה בטכנולוגיה אינה מלווה בהכרח בהתקדמות באמינותה ובשרידותה.
באוסטרליה, למשל — שם, בשם הקִדמה, היעילות והחדשנות הממשלה מעודדת עסקים להיפטר כליל מקבלת תשלומים במזומנים —הכאוס ביום שישי האחרון היה גדול במיוחד: כשמסופי התשלום בכרטיסי האשראי קרסו, לא נותרה שום אלטרנטיבה. הורים מיואשים דיווחו ברשתות החברתיות כי אינם יכולים להוסיף כסף לחשבונות של ילדיהם, שמשלמים בכרטיסים נטענים עבור ארוחות ומשקאות בבית הספר. "היום האחרון של הסמסטר ואני לא יכולה להוסיף כסף לחשבון של הבן שלי. יש למישהו רעיונות איך הוא יכול לקנות לעצמו משקה?" כתבה אחת האמהות. תמונות שפורסמו ברשתות החברתיות גם מרחבי אירופה הציגו קופות שירות עצמי לכרטיסי אשראי בלבד כשעל מסכיהן "מסך המוות" הכחול של מערכת ההפעלה ווינדוס. מרכולים גדולים המבוססים על תשלום עצמי פשוט נעלו את דלתותיהם בלית ברירה.
גם רשת סטארבקס האמריקאית, שמנכ"לה לשעבר התגאה ב-2020 כי עברה להיות "נטולת מזומנים" כליל — נפגעה קשות: מערכת ההזמנות שלה בסלולר הושבתה לחלוטין; אפילו מדפסות התוויות המוצמדות למוצרים לא עבדו. לעומת זאת, בתי קפה קטנים מעבר לרחוב, כמו גם מגוון רחב של עסקים פחות יומרניים — מבתי קולנוע עד רשתות סופרמרקטים — המשיכו להתנהל במזומן בלבד ובהצלחה.
תזכורת: את המגמה העולמית של מעבר להתנהלות ללא כסף פיזי זירזה מגפת הקורונה, שחייבה מיליארדי בני אדם להישאר בבית ולהזמין מוצרים ומצרכים בלי לשלוף ארנק, וכך הולידה גל של עסקים שהודיעו כי תם אצלם עידן המזומנים. מנהלי אצטדיון "מרצדס בנץ" באטלנטה למשל התגאו בכך, שההחלטה שקיבלו על מהלך כזה קיצרה את זמני מכירת הכרטיסים ואת התורים למזון ומשקאות באצטדיון, ובעיקר חסכה יותר מ-350 אלף דולר בהוצאות תפעוליות במהלך השנה שלאחריו.
תחילתו של שיח חדש
באופן מפתיע, אזהרות מפני שיבוש טכנולוגי אפשרי שעלול ליצור כאוס במקרה של מות המזומן, כמעט שלא זכו לתהודה במשך השנים. אפילו האגודה לזכויות האזרח בארה"ב, שיצאה בזמנה לקרב נגד המגמה החדשה, התייחסה לסיבה שונה לחלוטין: היא טענה כי תפגע במיוחד בבעלי הכנסות נמוכות, שרבים מהם מעדיפים שימוש במזומן. רק בזכות הטיעון הזה עברו בפילדלפיה, בסן-פרנסיסקו ובניו-יורק חוקים שאסרו על עסקים להפסיק לכבד תשלומים במזומן, מה שסייע בדיעבד לערים הללו לצלוח בקלות יחסית את סוף השבוע האחרון.
מזומן, בסופו של דבר, הוא שיטת התשלום האוניברסלית היחידה שמציעה יציבות ומהימנות ללא תלות בחשמל או במחשב. כסף יתקבל תמיד בכל מקום (כמעט, חוץ מהעסקים שהחליטו להתנהל בלעדיו). כשאתם עם מזומן בכיס, גם אם משהו ישתבש תצליחו לחלץ את עצמכם: תמיד תוכלו לתפוס מונית או לקנות משהו להשקיט את הרעב. יועצים כלכליים, אגב, ממליצים למשפחות להשתמש במזומן כדרך לניהול משק בית אחראי: מחקרים הוכיחו שאנשים מוציאים יותר כסף כשהם משלמים בכרטיס אשראי ופחות כשמדובר בסכום שנשלף מהארנק שלהם.
ראש ארגון העובדים הבריטי GMB, אמון או'הרן, סיכם השבוע: "ההשבתה הגדולה מחזקת את מה שאנחנו אומרים כבר שנים: מזומן הוא חלק חיוני מהאופן שבו הקהילות שלנו פועלות. כשהאופציה של כסף מזומן מתבטלת, זה אומר שלאנשים אין יותר על מה להישען, וזה משפיע על האופן שבו הם עושים את הדברים הבסיסיים היומיומיים — אפילו לקנות אוכל. היום צריכה להיות תחילתו של שיח חדש על איך אנחנו שומרים על מזומנים בחברה שלנו".
