מאז נאום הבלהות שנשא שר המשפטים יריב לוין בראשית 2023, נראה כי הוא אינו חדל מלנסות להרוס, לנתץ ולאבד כל חלקה טובה במערכת המשפט בישראל. העובדה שלמרבה המזל הוא נכשל עד כה במרבית היוזמות הפסולות שלו – שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, ביטול עילת הסבירות, מינוי יועצים משפטיים מטעם במשרדי הממשלה, וכיו"ב – לא הרתיעה אותו מלהמשיך במסע ההרס, במטרה ברורה להביא לאבדון של מערכת המשפט.
המטרה הנוכחית שלו, וכנראה לא האחרונה, היא אי-מינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון – כאשר מזה כתשעה חודשים, מאז פרישתה של הנשיאה אסתר חיות, לא מונה נשיא חדש, וזאת בניגוד לחוק, למינהל תקין ולהיגיון בסיסי. לוין מתנה את המינויים החדשים לבית המשפט העליון בכך שימונו שני שופטים מטעמו – אנונימיים למדי, יש להודות, שאינם שופטים מכהנים כיום ובעלי אג'נדה ימנית קיצונית במיוחד. האחד, ד”ר אביעד בקשי, הוא ראש המחלקה המשפטית בפורום "קהלת", שממנו יצא הבסיס הרעיוני להפיכה המשטרית. השני, ד”ר רפי ביטון, הוא מבקר חריף של בית המשפט העליון, ואף פורסם כי סייע בידי לוין בגיבוש עיקרי ההפיכה המשטרית. ברור ומובן מדוע מינויים אלה נתקלו בהתנגדות חריפה מצד מ"מ נשיא בית המשפט העליון, כמו גם מצד שורה של משפטנים בכירים – שראו בכך ניסיון להשתלטות עוינת על בית המשפט העליון.
טוב היה עושה השר הנכבד אילו היה לוקח דוגמה מקודמתו בתפקיד, השרה איילת שקד, שבשקט ובתבונה השכילה למנות שופטים שמרנים וראויים, שהיו מקובלים על מערכת המשפט והציבור כולו. מינויים אלה נעשו בהסכמה כללית של הוועדה למינוי שופטים, והוכיחו עצמם כמינויים טובים. אולי מיטיב היה מר לוין לו טרח ועמל למצוא שופטים שמרנים ראויים יותר, שאינם משקפים בהכרח את עמדותיו הניציות ואת מגמותיו הקיצוניות להפוך את מערכת המשפט לכלי שרת בידיו. כאלה יש לא מעט. אולם התעקשותו של השר למנות לבית המשפט העליון מועמדים "מטעם", שתכונתם העיקרית – אם לא היחידה – היא נאמנותם העיוורת ותמיכתם הבלתי מסויגת בהפיכה המשטרית שיזם, מעידה כאלף עדים על שנאתו התהומית והאובססיבית למערכת המשפט הנוכחית. רבים תוהים על שום מה ולמה, ועל כך כבר אמר רבי שמעון בר יוחאי: "אהבה מקלקלת את השורה ושנאה מקלקלת את השורה".
אמנון סטרשנוב הוא שופט (בדימוס), לשעבר שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב
התעקשותו של לוין למנות לבית המשפט העליון מועמדים "מטעם" מעידה כאלף עדים על שנאתו התהומית והאובססיבית למערכת המשפט הנוכחית