"המשחקים האולימפיים הם עניין לגברים בלבד. תפקידן של הנשים הוא בעיקר להעניק זרי דפנה למנצחים". כך הצהיר הברון פייר דה קוברטן, שהגה את רעיון חידוש המשחקים. במשחקים האולימפיים הראשונים בעידן המודרני, ב-1896, לא השתתפו כלל ספורטאיות, וגם בשנים שלאחר מכן ההשתלבות הייתה איטית ונשים הורשו להתחרות רק בחלק מהענפים.
האולימפיאדה שנפתחת בפריז תציין הישג משמעותי לנשים: חלקן מתוך כלל הספורטאים הוא 50 אחוז, בהתאם ליעד שהציב הוועד האולימפי הבינלאומי.
מאליס מיליאט ועד סימון ביילס
לקראת המשחקים האולימפיים יזם המוזיאון הלאומי בצרפת את התערוכה "נשים של משחקים", המתארת את הסיפור המורכב של נשים במשחקים האולימפיים בהיבט הספורטיבי-חברתי. התערוכה מציגה נשים שהיה להן תפקיד מרכזי בשינוי התפיסה, או שהפכו לסמל של זכויות הנשים בספורט. מנהיגות חלוצות כמו אליס מיליאט, שיזמה את המשחקים העולמיים לנשים, וספורטאיות מובילות בצרפת ומחוצה לה, כמו כריסטין קארון, מארי-ז'וזה פרק, לור מנודו, קלריס אגבניינו וסימון ביילס – שכולן הצליחו לתפוס מקום מרכזי בספורט העולמי.
התערוכה הנודדת תורגמה ל-11 שפות ומוצגת במקביל ב-140 מדינות ברחבי העולם. בישראל מוצגת התערוכה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, בחסות המכון הצרפתי בתל-אביב. פרופ' רוני לידור, נשיא המרכז האקדמי: "אני רואה חשיבות רבה בשילובן של נשים במשחקים האולימפיים, ושל חברות בסגל שהגיעו להישגים כמו אסתר רוט-שחמורוב, לינוי אשרם ועוד".
החוקר והמרצה ד"ר עמיחי אלפרוביץ': "השוויון המגדרי במשחקים האולימפיים אינו משקף את מצבן הנוכחי של הנשים בספורט. למשל, מחקר שנערך על ידי המכון הפדרלי למדעי הספורט בגרמניה, מצביע על כך שרק 31 אחוז מחברי מועדוני הספורט והפדרציות באיחוד האירופי הן נשים. בישראל על פי סקרים אחרונים עומד אחוז הספורטאיות על 21.6%".
ד"ר אורנית רמתי דביר, חוקרת מגדר במרכז, שביצעה מחקר בנושא עם חוקרים נוספים: "נערים ספורטאים מקבלים עידוד ותמיכה מבית הספר ומהבית להתמיד בספורט, לעומת נערות שנדרשות להצטיין בלימודים ורק אז מקבלות עידוד להתפתח כספורטאיות. יש לנו עוד דרך ארוכה להשגת שוויון". •
ד"ר עמיחי אלפרוביץ': "השוויון המגדרי במשחקים האולימפיים אינו משקף את מצבן הנוכחי של הנשים בספורט"
