כמה שעות אחרי המראתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור בוושינגטון, פירסמה לשכתו הודעה חריגה על פרישתו של משה אדרי, ראש מינהלת תקומה. אדרי מונה לתפקידו באוקטובר 2023 כראש מינהלת תקומה שאחראית על שיקום יישובי וקיבוצי עוטף עזה לאחר הטבח של 7 באוקטובר. "אני מבקש להודות למשה אדרי על עבודתו המסורה והתגייסותו למשימה הלאומית", אמר ראש הממשלה נתניהו בעקבות פרישתו. אם זה לא היה עצוב ומכמיר לב - זה היה קומי: ראש המינהלת עוזב, נתניהו מודה לו במילים חמות - וזאת למרות שבית אחד בקיבוץ לא חזר לעמוד על תילו אחרי הפוגרום הנורא. ומי יחליף את ראש המינהלת הפורש באופן זמני? מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, שהראש שלו נמצא בכלל בג'וב הנכסף שסידר לעצמו: שגריר ישראל באיחוד האמירויות.
יותר מ-9 חודשים עברו מאז 7 באוקטובר ומי שמסתובב ביישובי וקיבוצי העוטף מגלה לתדהמתו כי במשך חודשים ארוכים הממשלה לא הצליחה להראות ניצני תקומה, חזון ואופטימיות. בתים שרופים, קיבוצים נטושים, הרס ודממת מוות הם חלק מהמראות שנותרו בקיבוצי העוטף. במקום להסתער עם טרקטורים ומנופים, לחרוש מחדש את השבילים, לבנות את הבתים, לשתול עצים ולהחזיר את החיים לחבל ארץ קרוע ומוכה - הממשלה עסוקה בהבטחות על הנייר, מינויים שנויים במחלוקת, בירוקרטיה ומאבקי כוח ואגו (עיין ערך מינוי פרויקטור לצפון). ראש המינהלת אדרי אינו הסיפור. הסיפור הוא הממשלה וראש הממשלה נתניהו. מי שלא ביקר פעם אחת בקיבוצי העוטף אחרי הטבח, ההרס והחורבן - מקרין גם על היחס בחשיבות והדחיפות בשיקום ההרס והחורבן שלא היו כמותם מאז הקמת מדינת ישראל. וזה בלי מילה על ההפקרות בצפון.
אם לנתניהו היה באמת חשוב לשקם את העוטף ולהוביל אותם משואה לתקומה - הוא היה מתאבד על זה במובן החיובי של המילה. הוא היה מתייצב בלי שום פחד או שיקול פוליטי בקיבוץ בארי (לדוגמה), דופק על טמבון של ג'יפ ומודיע לכל בעלי התפקידים במינהלות, במשרדים ובפרויקטים המיוחדים כי היישובים האלה קום יקומו במהרה בימינו. זה בדיוק מה שעשה ראש הממשלה אריאל שרון כדי למצוא פתרונות דיור למפוני גוש קטיף בתקופת ההתנתקות. שרון הגיע לשדה האבטיחים של ניצן, דפק על טמבון הג'יפ והורה-נזף בכולם: "תתחילו לעבוד". קבלנים חויבו לעבוד 24/7, קיבלו תמריצים וכמה חודשים לאחר הפינוי קרוב ל-400 קראווילות כבר היו מאוישות. התמונה המפורסמת של שרון דופק על הטמבון העבירה את המסר.
אפשר להניח בוודאות גבוהה, כי לא היה מנהיג אחד בתולדות מדינת ישראל שלא היה מגיע לבקר באחד מקיבוצי העוטף אחרי הטראומה של 7 באוקטובר. אבל לא נתניהו. אולי הקיבוצניקים פחות מעניינים אותו. יש לכך סימן: ביום שני, בעוד אתרי החדשות כולם פתחו את מהדורות החדשות שלהם בידיעה הטרגית על מותם של אלכס דנציג (ניר עוז) ויגב בוכשטב (נירים), לערוץ הבית של נתניהו לקח 29 דקות כדי לדווח על האסון. בכל זאת, סדרי עדיפויות.
