"אני חושב שהמסרים יהיו לא פחות פנימה מאשר החוצה, כמובן לדעת הקהל הישראלית לא פחות מאשר לדעת הקהל הבינלאומית", קבע ירון אברהם, שליח חדשות קשת לוושינגטון, בנוגע לנאום ראש הממשלה בקונגרס. יהיה מעניין אם מתישהו, כשיגיע הרגע לכתוב את זיכרונותיו ולחשוף סודות, אברהם ישתף את הציבור בתהליך שבסופו הגיע לתובנה המפתיעה: מי רמז לו שכך עשוי להיות? כיצד הצליב את המידע? היה איפכא מסתברא? האם לא חשש שמא יתברר שהנאום יפנה רק לדעת הקהל הבינלאומית, לרבות מטאפורות מעולם הבייסבול לטובת האמריקאים וציטוטים מתוך להיטים של טיילור סוויפט, בהיותה קונצנזוס טרנס-אטלנטי?
אין פלא שהכותרת שהופיעה על המסך ערוץ 12 במהלך היום הייתה "ההכנות בעיצומן": זה מה שאומרים כשאין שום דבר חדש ומעניין לדווח. ולמה שיהיה? מלכתחילה המעמד רחוק מהפנטזיות של נתניהו וחסידיו כמרחק וושינגטון וירושלים; כשמתווסף לכך יום ללא שום פגישה חשובה, נשארים עם מסקנה מטלטלת כגון "המסרים יהיו לא פחות פנימה מאשר החוצה".
מצד שני, אולי ה"הכנות" הן לאו דווקא ליטושים וניסוחים, אלא המרדף של נתניהו אחר לשכתו של דונלד טראמפ כדי לקבוע פגישה (גם במחיר הנורא והמייסר של סוף שבוע בחו"ל), או שמא הניסיון להבין כמה מחוקקים ומחוקקות בכלל יגיעו להאזין לו. אולי גם בודקים שם איך לזכות בכל זאת בכיסוי סביר בתקשורת האמריקאית, למרות שהנאום נקבע לשעת צהריים בחוף המזרחי (במקרה זה יוצא על הפריים טיים בישראל). אם זאת הכוונה, אזי ההכנות לא יכולות להיות רק "בעיצומן": הן חייבות להיות ממש קדחתניות.
והנה עוד זה מתכונן וזה בא, נשיא ארה"ב הודיע שבאותו יום גם הוא ינאם לראשונה מאז הודעת הפרישה הדרמטית. כמו רייצ'ל שגנבה למוניקה את הרעם ב"חברים", ג'ו ביידן העז להכניס עוד נושא לאג'נדה שאינו נאום נתניהו. האם הוא לא הפנים ש"ההכנות בעיצומן"? שרבים ורבות עמלו והכשירו את הפארסה האווירית הקרויה "כנף ציון" כדי שיקום הדבר ויהיה? ידיד ישראל עלק. אבל אמש בכל זאת נשא עימו בשורה: מגי טביבי שברה את צום י״ז בתמוז בשידור חי בערוץ 14. זה לא עניין של מה בכך עבור צופים וצופות רבים, שמציינים את המועד וצמאים לא רק למים אלא גם ליחס טלוויזיוני. אלא שטביבי כטבלה ושרץ בידה, עם נאום מליצי ולא אמין על אחדות ו״להוריד את החומות״ במשכנם של ינון מגל ושמעון ריקלין. וזאת בדיוק הטרגדיה של ערוץ 14, שלא מתבייש לדבר על הסרת חומות בזמן שהוא מקרב את חורבן הבית.
בקטנה
איך לנסח זאת בעדינות? "הקיץ של דני אבדיה", מסמך באורך חצי שעה של ערוץ הספורט על שחקן ה־NBA הישראלי והתכשיט שהערוץ איבד כל פרופורציה בסיקורו, לא מגרד את הסטנדרט של סדרת 30X30 המפורסמת של ESPN. למעשה, מבאס להיווכח שכתב מגזין מוכשר ומיומן כמו גבריאל היידו הוציא תחת ידיו 30 דקות יח"צניות כמו הודעה לעיתונות ושטוחות כמו דף A4. אפילו הקריינות המזוהה והאינטליגנטית שלו אינה חלק מהמוצר. מצד שני, כנראה רק אצלו אפשר למצוא בפסקול שיר מופלא ויותר מדי רלוונטי כמו The Funeral של ההרכב Band of Horses . גם משהו.
