משחקי הכדורגל של יורו 2024 שהסתיימו לא מזמן, סיפקו לצופים בבית לא מעט דרמות וסיפורים מרגשים. וכבר אי-אפשר היה להתעלם מהמעורבות העמוקה של הטכנולוגיה ברגעים האלה ובחוויה עצמה. מצלמות רבות עקבו אחר המשחק מזוויות שונות וממרחקים שונים, מצידי המגרש וגם מאחורי השערים. במגרשים נפרשו מצלמות Hawk-Eye לזיהוי אם הכדור עבר את קו השער. מעל ראשי השחקנים נעו מצלמות רחף על כבלי פלדה, ואפשרו לראות את המהלכים מלמעלה ומקרוב. היו גם שבבים בכדורי המשחק, שנועדו לזהות מקרי נבדל ונגיעות ביד, וזה לצד מצלמות מערכת ה-VAR (שיפוט הווידיאו) שמסכי המידע שלה הפכו לחלק מנוף המשחק בשנים האחרונות.
כל כך הרבה טכנולוגיה, שמטרתה היא לשפר את חוויית האוהדים במגרש והצופים בבית, ובכל זאת אפשר לומר בביטחון שזו רק תחילתה של הדרך. במקומות רבים בעולם נכנסות בשנים האחרונות עוד ועוד טכנולוגיות ספורט, חלקן כדי לשפר את חוויית הצופים וחלקן כדי לשפר את האימונים והמעקב אחרי השחקנים. חלק מהן נראה כבר באולימפיאדה הקרובה וחלק בטורנירים הגדולים הבאים.
ויש גם גאווה ישראלית בסיפור הזה, כי לצד הענקיות הבינלאומיות שמספקות רבות מטכנולוגיות הספורט-טק, פועלות לא מעט חברות ישראליות, חלקן מובילות את התחומים בהם הן פעילות. יש מאות חברות ישראליות בתחום ורבות מהן נמצאות בקשרי עבודה עם קבוצות ספורט, הנהלות ליגות בענפים שונים, וגם עם איגודי ספורט לאומיים. אז אמנם אף אחת מהם לא מועמדת למכירה ב-23 מיליארד דולר, אבל חוויית המשחק שהן מספקות מייצרות לעיתים חיוכים של מיליון דולר.
***
חוץ מחברת הדגל, WSC Sports, סטארט-אפ ישראלי אחר, שנחשף לראשונה ב-ynet, היא חברת מיינדפליי (MindFly) של ערן טל ויהודה אלמליח. החברה, שהוקמה ב-2021, פיתחה מצלמה זעירה שמותקנת על וסט שלובש הספורטאי, ומשדרת את כל מה שהוא רואה ושומע, כולל תנועות הידיים שלו משני צידי התמונה והזווית שבה הוא מסתכל אל המגרש. אותה טכנולוגיה בדיוק משמשת גם כדי לשקף את הזווית של השופט במשחק, או של המאמן. התוצאה היא החוויה הכי קרובה שאפשר למה שמרגישים השחקנים עצמם על המגרש, באמצע מהלך הפריצה לכיוון השער או הסל, הוויכוח עם השופט על רגע של מחלוקת או חילופי העקיצות בין השחקנים היריבים.
בבסיס הטכנולוגיה נמצאת יכולת AI שמייצבת את התמונה וגם מחליטה מה האלמנט שבו צריך להתמקד בכל רגע. השידור של המצלמות מהשחקנים השונים מופיע על מסכי ניתוב התמונה של ההפקה, והבמאי יכול לשלב אותו בכל רגע שהוא רוצה. התוצאה היא חוויה יוצאת דופן לצופה. בחודשים האחרונים יותר ויותר קבוצות ספורט וערוצי שידור מזמינים את המערכות האלה לשימוש קבוע בשידור החי.
זה התחיל בשידורים בשלב החימום של המשחקים והמשיך בשיתופי פעולה רחבים יותר עם ליגות ה-NBA וה-MLS בארה"ב, הצ'מפיונס ליג והיורוליג באירופה ועוד ועוד. ערן טל, מנכ"ל מיינדפליי, אומר: "צריך להבין שאנחנו לא רק מוסיפים עוד זווית צילום לשידור, אלא שאנחנו משנים את החוויה של הצופה. אתה שומע שיחות, ויכוחים. אחד הרגעים שהכי נצפו אצלנו הייתה אינטראקציה של אחד השחקנים שמדבר עם השופט. פתאום קורה משהו מולך ואתה חי את המשחק". טל מספר שבאחד ממשחקי ליגת הבייסבול המצלמות נכשלו בזיהוי עבירה שקרתה, למעט המצלמה של מיינדפליי שהייתה על גופו של השופט: "צריך להבין שהשופט נמצא בנקודה שאף מצלמה לא יכולה לכסות".
לצד המשחקים המקצועיים, יש עולם שידורי ספורט ענק, עשרות אלפי משחקים ואולי יותר, שלא מגיע למודעות שלנו פשוט כי הם אינם משודרים. זה האוקיינוס הכחול (בשפת ההייטק, שוק ענק ללא מתחרים) שחברות כמו פיקסלוט (Pixellot) או אומניסטרים (Omnistream) גילו. אומניסטרים היא חברה צעירה שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לצלם משחקים באמצעות סמארטפונים (שניים לפחות נדרשים במקביל) ולהפיץ אותם לאוהדים. החברה מכוונת ליוטיוברים ומשפיענים, שרוצים לייצר תוכן שאינו משודר בערוצי הספורט, לעיתים משחקים שכונתיים או מקומיים, משחקי ילדים שהשידור נועד להורים ועוד.
פיקסלוט גילתה את השוק הזה כבר עם הקמתה ב-2013. מה שהתחיל עם מערכת סופר-מקצועית ויקרה, שמיועדת לשימוש קבוצות ספורט בכירות, הפך למערכת פשוטה וזולה, שמאפשרת לכל קבוצה בליגה נמוכה, לכל בית ספר תיכון וחוג ספורט, לשדר את כל המשחקים מבלי שנדרש צוות מקצועי לשם כך. מציבים את יחידת הצילום על המגרש, מצלמות פיקסלוט או אפילו מצלמות גו-פרו ביתיות, מפעילים את התוכנה והבינה המלאכותית עורכת את כל הצילומים, עם תיעוד רגעי השיא והמחלוקת ועם קריינות ולוח תוצאות. את המשחק אפשר לראות אחר כך בסמארטפון או בטלוויזיה בסלון. קהל היעד מורכב מהורים ובני המשפחות שרוצים לראות את המשחקים של הילדים שלהם, או אוהדים של קבוצות ספורט בליגות לא מקצועניות.
יוסי טרבלוס סמנכ"ל השיווק הגלובלי של פיקסלוט אומר שתחום העיסוק של החברה הוא כל אותם משחקים שאינם משודרים בערוצי הספורט, ואלה מהווים 99% מכלל המשחקים בליגות הרשמיות. אחד השווקים המשמעותיים הוא ספורט התיכונים בארה"ב, אולי שוק הספורט הגדול בעולם עם אלפי משחקים בו-זמנית. לדבריו פיקסלוט גאה במיוחד בפעילות שמתחילה עכשיו בישראל: "ארבעת איגודי הספורט הגדולים – כדורגל, כדורסל, כדוריד וכדורעף — יתחילו בעונה הבאה בשידור ישיר באמצעותנו דרך ערוצים של ההתאחדויות. מדובר בליגות שלא שודרו מעולם – 7 ליגות בכדורסל, 2 ליגות נוער בכדורגל, ליגת נשים וליגת גברים בכדוריד ובכדורעף, 3,000 משחקים בשנה. מדובר במהפיכת שידורים מטורפת". פרויקט נוסף, "ספורטף", שמתחיל עכשיו משתמש בטכנולוגיה של פיקסלוט לטובת תושבי העוטף. מדובר בפרויקט שנתרם על ידי החברה ובמסגרתו יותקנו מערכות הצילום ב-20 יישובים בעוטף ובנגב המערבי, "כדי לתת לאוהדים שחוזרים הביתה חוויית שידורים וסטטיסטיקה והכל בחינם".
***
אם יש תחום שצומח ומתפתח באופן מרהיב בשנים האלה, הוא כל מה שמחבר בין הספורט לבין עולמות הרשתות החברתיות (ראה בכתבה). לדור הצעיר אין סבלנות לצפות במשחקים שלמים, והוא גם צופה מעט מאוד בשידורי טלוויזיה ליניאריים. את הספורט שלו הוא צורך כמו את שאר התכנים בחיים שלו — דרך רשתות כמו טיקטוק ואינסטגרם, דרך משפיענים ויוצרי תוכן בתחומי הספורט, ודרך אתרי אינטרנט: אתרי קבוצות וליגות וגם אתרי ספורט כלליים. חברות הספורט-טק מוצאות בתחומים האלה שוק אדיר להתפתח בו.
חברת מינט מדיה (Minute Media) הישראלית, שהוקמה ב-2011, היא כנראה הדוגמה הטובה ביותר. החברה פיתחה פלטפורמה ליצירה ולהפצת של תוכני ספורט. אלפי יוצרי תוכן ומשפיענים מייצרים עשרות אלפי תכנים מדי חודש וציבור האוהדים צורך אותם בצמא, והמפרסמים מזרימים מיליוני דולרים לפרסומות שמלוות את כל הטוב הזה. כיום מינט מדיה היא פלטפורמת פרסום מהבולטות בעולם. שורה של רכישות של אתרים הרחיבה את היקף העסקים שלה. זה התחיל עם The Players Tribune ו-Fan Sided, והמשיך עם רכישה פלטפורמת הוידיאו STN Video ושל זכויות ההפצה הגלובליות של Sports Illustrated, מותג התוכן החזק בתחום הספורט.
בשנים האחרונות הצטרפו חברות ישראליות נוספות לשוק שנועד לייצר מוניטיזציה, הכנסה כספית, משידורי הספורט. על חברת פנקה (Penka) קרוב לוודאי שלא שמעתם, אבל החברה הצעירה הזו של חיימה קאופמן, פיתחה אפליקציה מגניבה לחובבי כדורגל, המאפשרת למשתמשים לנחש את התוצאות של טורנירים מרכזיים וזאת בתוך קבוצות חברים ואוהדים, מעין טוטו של החבר'ה. ויש עוד חברות כמו פיקו (Pico) של אסף נבו שמאפשרת לקבוצות הספורט לייצר תוכן שניתן לאוהדים בתמורה לפרטים על עצמם ועל העדפותיהם, ואלה מסייעים להתאים להם תכנים וכן, פרסומות. או חברת אינדגיים (Inthegame) הישראלית, של אבירם שרון, שמייצרת חידונים, ומשחקי טריוויה תוך כדי המשחק וכך עוזרת לשמור את הצופים מחוברים לשידורים המסורתיים. ושי גם את סודיו (Sodyo) שמחברת את הצופים בסלון ובאצטדיון, לפעילות באמצעות סריקת קוד צבעוני על המסך בבית או במגרש.
ויש עוד. כך למשל, חברות שפיתחו טכנולוגיות שעוזרות למאמנים מקצועיים או לכולנו לשמור על כושר. אורן סימניאן, מייסד קבוצת החדשנות "קולוסיאום ספורט" אומר: "ישראל הופכת למדינה עם השפעה מכרעת על הספורט העולמי. זה קורה בזכות יצירתיות של חברות טכנולוגיה כחול-לבן". לדבריו עד 2030, ההשפעה תהיה מכרעת עד כדי כך שלא תהיה כמעט ליגה בעולם שלא תשתמש בטכנולוגיה ישראלית.
