ביום ראשון השבוע, ערב צאת ראש הממשלה לוושינגטון, ולמול גאות מחריפה במחאת משפחות החטופים ובחלקים מהציבור ומהתקשורת שזעמו על כך שנסיעת נתניהו לארצות-הברית מעכבת את ההתקדמות במשא ומתן לעסקת החטופים, קיימה הצמרת הישראלית ישיבה שלאחריה הודיעה לשכת נתניהו כי:"ראש הממשלה נתניהו הנחה להוציא משלחת מו"מ ביום חמישי הקרוב".
ההודעה גובתה בתדרוך של גורם ביטחוני המשקיע זמן רב בתדרוכים הנוגעים למשא ומתן, שטען כי
בחמישי (היום) תצא לקטאר המשלחת בראשות ראש המוסד, דדי ברנע. ההודעה והתדרוך המשלים, לצד אמירות חיוביות של בכירים ישראלים, ולראשונה אף אמירה מפורשת של נתניהו בשיחה עם משפחות החטופים בוושינגטון על התקרבות מסוימת לעסקה, יצרו תחושה של תזוזה ושל מעט אופטימיות (מאוד זהירה, לאור הניסיון המר) שאולי סוף-
סוף יש סיכוי שיקרה משהו.
שני ניסוחים
אתמול, מעט אחרי השעה 18:00, שעון ישראל, ואחרי ש"ידיעות אחרונות" פנה לגורמים שונים הנוגעים למשא ומתן, הפיץ "גורם מדיני" בצמרת משלחת נתניהו בוושינגטון כי
, "אחת ממטרות הפגישה של רה"מ נתניהו עם נשיא ארה"ב ביידן היא קידום מתווה ההסכם לשחרור החטופים. בפגישתם ידונו שני המנהיגים אודות המתווה וכיצד ניתן לקדמו. לכן, המשלחת הישראלית תצא לשיחות לאחר פגישת המנהיגים".
יש לקרוא את שני הניסוחים האלו פעם שנייה, ואפילו שלישית, כדי להעריך די הצורך את התחכום וההתחכמות שבהם. על פניו ברור שנאמר שם כי המשלחת הישראלית למשא ומתן על החזרת החטופים הייתה אמורה לצאת לקטאר היום, אך בגלל שיש נושאים מהותיים הנוגעים לעניין, ואשר ידונו בפגישת ביידן-נתניהו, ובגלל שזו נדחתה ביומיים - גם יציאת המשלחת לקטאר התעכבה.
כך הבינה התקשורת הישראלית שקיבלה את הדברים מאותו גורם מדיני ובמהרה הידהדה אותם, "נדחתה יציאת משלחת המו"מ לדוחא". הגיוני, בסך הכל.
אולי הגיוני, אבל לא ממש נכון, ולו בגלל העובדה שיציאת המשלחת לא נקבעה למחר וגם לא לאף יום אחר, ולכן גם לא הייתה יכולה להידחות. לפי גורמים בכירים במדינות המתווכות, אלה שהיו אמורים לפגוש את המשלחת הישראלית ואולי גם צוותים נוספים מחר בדוחא אם היה ממש בסיפור, לא רק שאין להם מושג במה מדובר, אלא שהם לא קיבלו בקשה מישראל או נתנו אישור לחדש את השיחות בחמישי.
דרך אחרת, לפי גורמים אלו, להסתכל על המצב היא כך: נכון לעכשיו לא נקבעה שום יציאה של המשלחת לחידוש השיחות, וזאת מפאת העובדה שבפגישה האחרונה, ביום רביעי לפני שבועיים, נערכה פגישת צמרת בדוחא, בהשתתפות ראש ממשלת קטאר, ראש המוסד וראשי צוות המו"מ הישראלי, בכירים ביטחוניים מצרים וראש הסי-איי-איי וצוותו. בפגישה הפתיעו הישראלים, אחד מהם מדבר “כשברור שהוא שונא את מה שאילצו אותו להגיד”, כלשון אחד המשתתפים, כשהעלו פתאום דרישות חדשות, חלקן בניגוד למה שישראל כבר הסכימה במתווה שהיא העבירה, ושביידן הוציא לאור. כך, למשל, במתווה נכתב שכל פלסטיני שיחזור לצפון מהדרום לא יישא נשק. זאת, כשברור שישראל נסוגה מדרישותיה, כפי שבאו לידי ביטוי במתווים קודמים להמשיך ולשלוט על ציר נצרים, "הנקז", נושא מרכזי בוויכוח שבין הצדדים.
ביום רביעי לפני שבועיים הפתיעה ישראל כשהודיעה פתאום שהיא מתעקשת - שוב מתעקשת - על בדיקות ביטחוניות לחוזרים צפונה. במילים אחרות, ישראל חזרה בה מנכונותה לסגת מציר נצרים או מחלקים ממנו (שמשמעותם לעניין החזרה לצפון כמוהה כנסיגה מלאה). והיו עוד דרישות: להעביר דיון בנושאים מסוימים מהימים שאחרי תחילת הפסקת האש על החלק הראשון,
ולדון בהם רק במסגרת המשא ומתן בשלב השני והשלישי, כלומר לסגור אותם לפני שמתחילים בכלל.
הדרך של נתניהו
משמעות הדרישות הללו היא עיכוב משמעותי מאוד במשא ומתן, והקטנה משמעותית אף יותר בסיכוי שייצא ממנו משהו. יש בכירים ישראלים שסבורים שזו דרכו של נתניהו לנהל משא ומתן כדי להצליח בו - ל
הכניס עיזים ולהוציא אותן ברגע הנכון; אחרים סבורים שזו דרכו לנהל משא ומתן כדי לא להצליח בו; ויש כאלה במודיעין הישראלי הסבורים שמתווה 27 במאי, האחרון שישראל הגישה, נמסר כשחמאס היה בעמדה טובה יותר. כעת, לתפיסת גורמים אלו, חמאס בלחץ, וזה זמן טוב לקווץ' נוסף. אלא שהקווץ' הזה משמעותו עיכוב, שעלול להיות גורלי לחיי החטופים.
כך או כך, ראש ממשלת קטאר ביקש שבפעם הבאה שישראל תשיב, והכדור כרגע אצלה, היא תענה על כלל הנקודות, גם על הצעות שונות שעלו בנוגע לניסוח סעיפים 8 ו-14 על אודות רוחב המשא ומתן שייפתח לגבי השלב השני - ואורכו, ולפיכך אורך הפסקת האש - וגם על הסוגיות החדשות שישראל העלתה, ועד שלא תשיב, כך אמרו המתווכות, אין טעם בחידוש המשא ומתן.
לפי גירסה אחת ממערכת הביטחון, הייתה כוונה שלמה בהודעה שלשכת ראש הממשלה, בגיבוי חלקים מצוות המשא ומתן, הוציאו - לשגר משלחת לחידוש השיחות בדוחא מחר. השאלה היא מה נדרש כדי להגיד שפגישה אכן נקבעה בין שני גורמים, בטח כשמדובר על כמה גורמים וצוותים של מדינות, בטריטוריה של אחת מהן, בהם ראש הממשלה הקטארי, שמסתובבים בעולם ועוסקים בשורת נושאים. נדמה כי תנאי הכרחי הוא כי כל הצדדים המיועדים לפגישה, לרבות וביחוד המדינה המארחת, יידעו ויסכימו שפגישה כזו בכלל תיערך, ובמועד המבוקש.
כל זה לא קרה לגבי יום חמישי, ולכן, כאמור, גם לא היה יכול להידחות לאף יום אחר. יש בישראל גורמים הטוענים כי התכוונו לסיים את הכנת התשובה הישראלית עד ראשון בערב, לשגר אותה ואז להתקשר לדוחא ולהזמין את עצמנו לפגישה בחמישי. גם אם זה נכון, זה עדיין לא אומר שהקטארים, או המדינות האחרות, אישרו, או אף קיבלו הזמנה, ידיעה או יונה, על פגישה שכזו שאמורה לצאת לדרך. ממילא העברת המתווה הישראלי המעודכן לא דורשת בהכרח דיונים,
אלא קודם כל את תשובה החמאס, וזו עלולה לקחת זמן.
להוריד את הלחץ
בשורה התחתונה, נתניהו הבטיח שצוות המו"מ ייצא לקטאר ביום חמישי, אך המתווה הישראלי כלל לא הושלם. הבכירים העוסקים בנושא במדינות המתווכות לא ידעו, ועדיין אינם יודעים דבר על משלחת או שיחות כלשהן בדוחא, או באיזשהו מקום, באיזשהו תאריך, ובדוחא כלל לא ממתינים לצוות ישראלי.
גורם בכיר באחת מהמדינות המתווכות אומר ש"נתניהו רצה להוריד מעצמו את הלחץ של משפחות החטופים והציבור בישראל שהמשא ומתן לא יתעכב בגלל נסיעתו לוושינגטון, ולכן הפיץ, בגיבוי מוזר של מערכת הביטחון הישראלית, סיפור כאילו השיחות יתחדשו ביום חמישי בדוחא. אנחנו
, וכל מי שמעורב במשא ומתן, ממתינים כבר שבועיים לתשובת ישראל על שורת נקודות, תשובה שעדיין מתמהמהת להגיע. וגם כשתגיע, לא ברור מתי, איך ואיפה יתחדש המשא ומתן"
הבכירים העוסקים בנושא במדינות המתווכות לא ידעו ועדיין אינם יודעים דבר על משלחת או שיחות כלשהן בדוחא, או באיזשהו מקום, באיזשהו תאריך
