זה קרה אחרי ראיון לטלוויזיה. ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) חש ברע, הקיא, התעלף ופונה באמבולנס לבית חולים. היו מי שחשבו תחילה שמדובר בהתייבשות, אבל בהודעה שיצאה מטעמו מאוחר יותר נכתב שהמצב מורכב יותר: המראות הקשים בעירו אופקים, נפילת חבריו, הקשר עם משפחות ההרוגים והחטופים – כל אלה יצרו עומס נפשי חריג שהשפיע עליו גם פיזית.
"אחרי האירוע הזה הבהירו לי אנשי הצוות שלי ואשתי שאני חייב ללכת לטיפול", הוא מספר השבוע. "ב-7 באוקטובר ראיתי דברים שבדיעבד אני מבין שהם יושבים עליי חזק בחלק האחורי של המוח". כהן הוסיף שחווה התקף חרדה חריף. "הבנתי שאני בבעיה. שאני חייב טיפול".
הוא ביקש הכרה מהביטוח הלאומי כנפגע פעולות איבה, נענה בחיוב וטופל בשיטת EMDR שנחשבת יעילה בטיפול בטראומה ובחרדה. "זה לא תרופתי", מסביר כהן. "אתה משחזר זיכרונות, חוזר לשבת ההיא, מספר מה ראית. הקאתי המון במהלך הטיפול".
במקביל, הוא נלחם למען תושבי אופקים, שרובם לא היו זכאים לפיצויים ולמענקים. יותר מ-50 מתושבי אופקים נרצחו באותה שבת, אבל הוחלט שהזכאים לתשלום הם רק אלה שבאו במגע עם מחבלים, כמו כהן. תשעה חודשים הוא נאבק בכך, ורק השבוע, באיחור ניכר, הכריז עם שר האוצר סמוטריץ' על מתווה פיצויים ומענקים לתושבים כולם.
היום, אחרי שסיים את הטיפול, מצבו הרבה יותר טוב, אם כי עדיין יש קשיים. בשבוע שעבר, לדוגמה, חש ברע במהלך דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת שעסק בחקירת הלוחמים החשודים ברצח מחבל נוח'בה ב-7 באוקטובר. "הרגשתי שאני הולך למקום לא טוב מבחינה נפשית", מספר כהן, "אז יצאתי החוצה, תירגלתי נשימות שלימדו אותי בטיפול, עישנתי סיגריה ונרגעתי".
כהן מספר שהחרדה תופסת אותו באופן בלתי צפוי. "אתה לא יודע מתי זה יקרה לך", הוא אומר. "יום שישי בערב, לקראת שבת, הוא תמיד קשה. בהתחלה לא רציתי לשמוע על טיפול, כי חשבתי שאני מאצ'ו. היום אני מבין שקבלת טיפול היא חוזקה ולא חולשה".
***
ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד) מנסה בשבועות האחרונים לשקם את יחסיה עם ראש הממשלה ורעייתו, אבל קבלת הפנים הקרה לה זכתה כשהגיעה לאחרונה לאזכרה ליוני נתניהו ז"ל, מעידה שבני הזוג נתניהו מתקשים לסלוח. חברי כנסת אחרים שהגיעו לטקס התקבלו בחום, אבל דיסטל אטבריאן זכתה ללא יותר מ"שלום" קר מצד ראש הממשלה, בעוד שרה נתניהו מתעלמת ממנה לגמרי.
היום כבר ברור שהראיון שנתנה לרשת 13 זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה, היה נקודת שבר: דיסטל אטבריאן אמרה בו שיש לה כעס עצום על נתניהו ואיימה ש"תפתח הכל" אחרי המלחמה. "יצרתי שסע, יצרתי פילוג בעם", הודתה. מאז היא עשתה פליק-פלאק לאחור שהיה מקנה לה מדליה אולימפית: היא השמיצה את פעיל אחים לנשק עמרי רונן, האשימה את הארגון בהזמנת אויבנו לתקוף וצרחה במליאה על ח"כ נעמה לזימי מול עיניו של ראש הממשלה. זה לא עוזר לה.
"היא מנסה להתנצל, לחזור בה בכל מיני דרכים, אבל היא פסולה, מוקצה מחמת מיאוס", מעריך מקורב לשרה נתניהו. מקורב אחר למשפחה מספר: "שרה ראתה את גלית באזכרה ליוני, אבל התנהגה כאילו היא לא שם. גלית קלטה את זה ועשתה פרצופים, אבל לא יעזור כלום: היא שרופה. שרה לא שוכחת".
גם במרכז הליכוד לא סולחים לה. "אני בז לה", אמר השבוע חבר מרכז. "היא יכולה ללקק לביבי עד מחר, אבל זה לא יציל אותה".
ומה אומרת דיסטל אטבריאן עצמה? מלשכתה נמסר: "בחודשים האחרונים ניהלה ח"כ דיסטל שיחות חיוביות פרטיות בארבע עיניים עם ראש הממשלה, כולן בהזמנתו וביוזמתו. באזכרה ליוני נתניהו ז"ל הוא ניגש אליה, לחץ בחום את ידה והודה לה על הגעתה. לא הייתה שום אווירה קרירה. נהפוך הוא".
סוף מושב הכנסת הוא עת לסיכומים. השורה התחתונה: האופוזיציה נכשלה, הקואליציה הצליחה. גוש מתנגדי נתניהו התאחד במטרה להפיל את הממשלה ולהקדים את הבחירות, אבל נתניהו והקואליציה המסוכסכת שלו הצליחו לשרוד את זה. חלק גדול מההצלחה נזקף לזכותו של יו"ר הקואליציה, אופיר כץ (ליכוד), שבעבודה קשה ושקטה מאחורי הקלעים תרם רבות לשימור הממשלה.
***
כץ הוא האיש שמנהל קשר רציף עם דרעי הממורמר, מנווט בין סמוטריץ' לבן גביר ושומר קרוב את המורדים הפוטנציאליים בליכוד. אפילו מרכזת האופוזיציה, מירב בן ארי (יש עתיד), מחמיאה לו ומספרת על שיתוף פעולה ענייני איתו. "יש לו מילה, וזה נדיר במציאות הפוליטית של היום", היא אומרת. "הוא לא מתלהם ולא מסית, ובכך הוא שונה מאוד בנוף ההתבהמות הכללית של המליאה".
קחו לדוגמה את חוק הטלפונים הכשרים שגרר עימות של חודשים בין יו"ר ש"ס ליו"ר עוצמה יהודית. כץ הוא שהוביל את הדיל שבו בן גביר מקבל את אכיפת המקרקעין בתמורה לתמיכתו בחוק. שלשום החליט לדחות את ההצבעה על חוק הרבנים ליום ראשון כדי להימנע ממצב שבו בן גביר שוב מסנדל חוקים שחשובים לקואליציה. ביום ראשון הקרוב, מחרתיים, צפויים לעלות להצבעה גם חוקים שמביאים חברי הכנסת של עוצמה יהודית, ובן גביר יתקשה להתנגד לחוק הרבנים. המשברים הם ברמה יומיומית, וסביר להניח שגם כץ יודע שבמושב הבא זה יהיה עוד יותר קשה.