"אני לא כועס על אף אחד. אף אחד לא יחזיר לי אותו. אני לא כועס על החייל ששגה שם. החייל עשה כנראה חיבור לא נכון של הגנרטור. אני לא מחפש אשמים ואני סולח לכולם. הבן שלי אהב את החברים שלו, וכך זה יישאר". כך אמר אתמול שלי, אביו של סמל-ראשון נועם דואק (20) ז"ל, לוחם שריון בגדוד 9 בחטיבה 401, שנהרג אתמול ברפיח.
סמ"ר דואק נפטר, על פי החשד, אחרי שישן בחדר סמוך לגנרטור פועל. בצה"ל בודקים אם נסיבות המוות הן הרעלת גזים, והאירוע נמצא בחקירת מצ"ח. דואק ושני חיילים נוספים שמצבם קשה נמצאו אתמול לפנות בוקר בחדרם ללא הכרה.
סמ"ר דואק מקריית-מוצקין הוא בנם של אסנת ושלי, אח צעיר לדור (29) ולרז (25). אחרי שסיים את לימודיו התיכוניים באורט קריית-מוצקין. הוא התגייס לשריון, ולדברי בני משפחתו התאהב בחיל ובחברים.
ב-27 באוקטובר חל יום הולדתה של אסנת, אימו של דואק. "נועם שלח לי הודעה ביום הזה, 'אבא, הגיע הזמן'", סיפר אתמול אביו, שלי. "מאז הם נכנסו ויצאו מעזה כל הזמן".
לפני חמישה חודשים נפצע דואק בכתפו כתוצאה מפגיעה בטנק במהלך הלחימה, ויצא לתקופת החלמה. "כל יום הוא רצה לחזור לחברים שלו ולהיות איתם", סיפר אתמול אביו. ביום שישי האחרון, אחרי שהספיק לעבור גם קורס קשר, חזר דואק להילחם לצד חבריו ברפיח.
לדברי שלי, מאז הוא חשש מאוד לשלומו של בנו. "זו הרגשה של אבא", סיפר אתמול. "שלחתי אליו כל הזמן הודעות 'הכול בסדר?' הלילה, בשעה 3:30, הוא שלח הודעה לאח שלו רז: 'הכל בסדר'. בשעה 6:30 הוא נהרג. כל כך חששתי לו. הייתי מאוד בלחץ, ולצערי, הנורא מכל באמת קרה".
בני המשפחה החליטו לתרום את קרניות עיניו של דואק. "הוא היה ילד של אור ושמחה, ילד של אנרגיות טובות, והוא ימשיך גם בלכתו, להביא אור למישהו אחר", הסביר האב, שלי." אנחנו מאוד גאים בו ובדרך שלו".
