הוא נולד בלונדון למשפחת מהגרים יהודים מפולין, גדל בסידני, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. השגריר מרטין אינדיק שהלך אתמול לעולמו בגיל 73 היה לוחם שלום נדיר ואוהד ישראל גדול.
מאז ומתמיד אינדיק היה מודע לשורשיו היהודיים. את מלחמת יום הכיפורים ב-1973 העביר אינדיק, שהגדיר עצמו ציוני עד יום מותו, כסטודנט צעיר. ל"ידיעות אחרונות" סיפר כי את היום שבו פרצה המלחמה - זכר כל חייו.
1 צפייה בגלריה
yk14015691
yk14015691
(אינדיק לצד הבכיר הדמוקרטי ג'ון קרי | צילום: SUSAN WALSH, איי-אף-פי)
עשר שנים אחר כך הפך לאזרח אמריקאי, והחל להשתלב בפוליטיקה בוושינגטון. הוא נחשב למקורב למחנה קלינטון ושימש עוזרו המיוחד. אינדיק היה השליח האמריקאי למזרח התיכון, והיה אמון על התיווך במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים מטעמו של נשיא ארה"ב אובמה. הוא כיהן בתפקידו קרוב לשנה, מבלי שהצליח להביא לפריצת דרך משמעותית בתהליך השלום.
בראיון ל"ידיעות אחרונות", באוקטובר האחרון, סיפר אינדיק שב-7 באוקטובר, כשהתעורר בביתו בניו-יורק, הטראומה חזרה לו תוך שניות: "יש כל כך הרבה דמיון בין מלחמת יום כיפור לטרגדיה הנוראית הזו", אמר. "אלמנט ההפתעה, כישלון המודיעין, הם מאוד דומים, גם אם הפרטים שונים. גם הכישלון הרחב יותר של אובדן ההרתעה והביטחון העצמי המופרז של ישראל מזכירים את יום כיפור, אבל כישלון התגובה המיידית כאן היה חמור בהרבה".
לדבריו, "ביום כיפור הופתענו, אבל מטוסי חיל האוויר הוזנקו תוך דקות. זה בלתי נתפס שלקח עשר שעות עד שחיילים הגיעו לעוטף - ואני לא יודע אם למישהו יש הסבר. ויש הבדלים גם מבחינת הצד השני: ב-1973 סאדאת הלך למלחמה כדי לייצר תנאים לשלום. חמאס זה ארגון טרור, אין לו ניואנסים - הוא רוצה לחסל את ישראל".
אינדיק, איש המפלגה הדמוקרטית, התייחס באותו ראיון לביקור ביידן בישראל בתחילת המלחמה: "ביידן הבין את מה שביל קלינטון הבין ברצח רבין. שניהם ראו את קריסת הביטחון העצמי והחרדה העצומה בישראל, וידעו שהתפקיד שלהם לגרום לאנשים בארץ להבין שאינם לבד, שארה"ב כאן. אני חושב שאנשים שזו הפעם הראשונה שהם עוברים טראומה לאומית בסדר גודל כזה, לא מבינים את החשיבות הפסיכולוגית בידיעה ש'דוד ג'ו' מאמריקה שומר עליהם".
ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ספד לו: "מרטין אינדיק היה מעמודי התווך של המאמץ המדיני להביא שלום למדינת ישראל. על אף שייצג את ארצות-הברית, הוא לא הסתיר את מחויבותו העמוקה למדינה. פגשתי אותו לראשונה כשסיים את לימודיו באוסטרליה. הוא המשיך ללוות את האירועים בישראל עד הימים האחרונים ממש, והם הסעירו וטלטלו אותו גם כששכב על מיטת מותו".