במציאות אחרת, בנסיבות הגיוניות יותר, חיזבאללה היה מזדרז לקבל אחריות על שיגור הרקטה שנחתה במגרש המשחקים במג'דל שמס, הרגה 12 ילדים וילדות וגרמה פציעות לא פשוטות לכ-30 נוספים, כולם ללא יוצא מהכלל אזרחים. אבל דוברים בחיזבאללה מתעקשים להכחיש את מעורבותו של הארגון, והאחראי לקשרי התקשורת בחיזבאללה, מוחמד עפיף, בכלל מאשים את ישראל כאילו מדובר ברקטה של כיפת ברזל.
התנהגותו העכשווית של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, מעידה על אדם שחושש לחייו. זאת הפעם השנייה החודש שנסראללה בלחץ, חושש להתנקשות פתאומית. הפעם הראשונה הייתה ב-3 ביוני, אחרי שמטוסי חיל האוויר הפציצו בעומק לבנון. אז גם יצאה ההודעה הבומבסטית של ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, לפיה "ישראל יודעת בדיוק איפה נמצא נסראללה, ואפשר להוריד אותו בכל רגע".
כהן גם נתן להבין שלא מדובר בקשיי ביצוע של המוסד, אלא בהחלטה מדינית. "אם תצא פקודת החיסול מהקבינט הביטחוני או מקבוצת שרים מצומצמת", הבהיר, "למוסד לא תהיה בעיה לחסל את נסראללה". גם בדאחיה של ביירות שמעו, ונדרכו. נסראללה מיהר לתרגם את הדברים לאיום ממשי והורה, כפי שדווח, לנקוט צעדי זהירות.
הפעם, בחיזבאללה עוקבים אחרי כל מילה שיוצאת מפיהם של נתניהו, גלנט וראשי המוסד, שמכירים היטב את הארגון ואת הקרקע הלבנונית. בחיזבאללה מעריכים שההחלטה על אופי התגובה הישראלית, "שתהיה חזקה", נפלה אצל ראש הממשלה כבר בוושינגטון - והתגבשה וירדה לפרטי פרטים במקביל לפגישת הקבינט. אלא שהפעם, לפי עדויות, חיזבאללה מנהל התייעצויות בשלט רחוק. מפקדיו הבכירים נעלמו מחשש למכה מכיוון לא צפוי.
נסראללה הוא המזכ"ל השלישי של חיזבאללה. הראשון, סובחי טופיילי, נבחר ב-1989 ונטש בגלל סכסוכים. אחריו נבחר עבאס מוסאווי, שחוסל בידי ישראל בפברואר 1992. מאז, כבר 32 שנים, שיא עולמי, מכהן נסראללה כמזכ"ל כריזמטי ופיקח מאוד - גם בעיני מומחים ישראלים. מעמדו חזק לא רק בלבנון, אלא גם בלשכת השליט עלי חמינאי בטהרן ובמשמרות המהפכה. לאחרונה הפך מודל לחיקוי גם אצל מנהיג החות'ים בתימן, עבד אל-מלכ אל-חות'י, שתלה את תמונותיו ברחובות עיר הבירה צנעא. לרגעים ספורים אף היו בהנהגת חיזבאללה מי שחשבו להדביק את האחריות על ירי הטיל על מג'דל שמס על החות'ים בתימן, שיתמודדו.
אלא שאתמול היו גם מי שהזכירו לנסראללה בארסיות שלא לעולם חוסן, ולכל מנהיג יש תוקף. שוב ושוב עולה שמו של האשם סאפי א-דין, שהוא לא רק בן דודו של נסראללה אלא גם מחותנו של המנהיג הנערץ של כוח אל-קודס באיראן שחוסל בידי האמריקאים, קאסם סולימני. גם אם תיעלם, הם שולחים לנסראללה עקיצה, חיזבאללה לא ילך לאיבוד. אם לא אתה, יבוא מנהיג אחר במקומך.
גם איראן לא מדקדקת בכבודו של נסראללה. השליט חמינאי וראשי משמרות המהפכה מדברים אמנם על תמיכה בלתי מסויגת בחיזבאללה ומזהירים את ישראל מהתגובה ה"בלתי צפויה", אך נסראללה עצמו נדחק לשולי ההצהרות. מהצד השני, ישראל מוותרת על התפיסה לפיה אויב שמוכר לאורך עשרות שנים הוא נוח להתמודדות. תוסיפו לזה את השתיקה של רמטכ"ל צבא לבנון, ג'וזף עאון, ואת ההנהגה הפוליטית שלא ממהרת לעטוף את נסראללה - ותקבלו סיבה מוצדקת לחשש אמיתי מצידו. אבל הוא יודע להתגבר, וגם אחרי שהארגון הסב נזקים עצומים ליישובי הצפון והביא לפינוי האזרחים, יש לו כוח וסבלנות להמשיך.
אתמול היו גם מי שהזכירו לנסראללה בארסיות שלא לעולם חוסן, ולכל מנהיג יש תוקף. גם אם תיעלם, הם עוקצים, חיזבאללה לא ילך לאיבוד