מתח לקראת התגובה הישראלית למתקפת חיזבאללה על מג'דל שמס בשבת: ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס אתמול התייעצות מצומצמת עם בכירי מערכת הביטחון, שבה הוצגו לו האפשרויות לתגובה. לאחר מכן התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני הנרחב, ובסופה של הישיבה הסמיכו חבריו את נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט לבחור את אופי התגובה. בישראל העריכו אמש כי “הפעולה תהיה מוגבלת אך משמעותית”.
ברקע, מופעל לחץ על ישראל להגיב בצורה מדודה, בין השאר מצד ארה"ב, כשמנגד הצרפתים לוחצים על הלבנונים. בישראל טענו כי ייתכן שניכנס לכמה ימי לחימה, אבל בכל זאת יהיה מדובר ב"מהלך מוגבל" בלבד - גם אם כזה שיחרוג ממה שהכרנו עד כה במלחמה הנוכחית בלבנון.
1 צפייה בגלריה
yk14017814
yk14017814
(ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל בהערכת מצב, אתמול | צילום: חיים צח, לע"מ)
בישראל הבטיחו כבר שלשום תגובה קשה שתגבה מחיזבאללה מחיר כבד, אך בצה"ל התקשו לגבש פתרון "ביניים" שיוכל למנוע בוודאות הסלמה של ממש. רשת LBCI הלבנונית ציטטה אתמול מקורות דיפלומטיים מוושינגטון ומביירות, שלפיהם "כבר הוכרע שתהיה תקיפה ישראלית - וכעת מתנהלת עבודה כדי להגביל אותה מבחינת גודל ומיקום, וכדי למנוע פגיעה בערים גדולות וצפופות, כולל ביירות. המטרה היא לא לגרור את חיזבאללה לתגובה גדולה".
עם זאת, האיתותים שהפיצו כבר בשבת בכירים מהדרג המדיני יכולים ללמד שישראל לא תשנה באופן קיצוני את מדיניות ההכלה שלה מול חיזבאללה. ועדיין, השרים נדרשו לבחור בין מספר אפשרויות לתקיפה שטרם נראתה בלבנון, לפחות לא מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, לפני 18 שנים בדיוק. הבעיה העיקרית שהוצגה לשרים היא שאף גורם בצה"ל לא יוכל להתחייב, כאמור, שפעולת התגובה הישראלית לא תוביל להסלמה שבסיומה תפרוץ מלחמה בתוך ימים אחדים, והיפוך זירות מול עזה, מעיקרית למשנית.
אלו אפשרויות התגובה העיקריות והמסתמנות של צה"ל, מתוך מחסן המטרות המוכר והידוע בפיקוד הצפון, שנמצא בצד עוד מלפני 7 באוקטובר.
תקיפת תשתית מוגבלת אך "פוטוגנית": ישראל עד כה נמנעה במכוון מלתקוף תשתיות אזרחיות של מדינת לבנון שמשמשות בעקיפין את חיזבאללה כמו גשרים חשובים, אוטוסטרדות מרכזיות, תחנות כוח ונמלי תעופה וים. הפצצה של יעד שכזה תאותת לממשלה בביירות שהגיע הזמן שתרסן את חיזבאללה לפני שכל אזרחי המדינה יישאו בתוצאות. לתקיפה יש מטרה תדמיתית יותר מאשר מעשית - תמונות מרהיבות של אש ותימרות עשן ענקיות, בסרטונים ותמונות, ירגיעו את דעת הקהל בישראל.
תקיפת מחסני נשק אסטרטגי של חיזבאללה: עד כה, חיל האוויר תקף קרוב ל-5,000 יעדים בדרום לבנון מאז אוקטובר, כולל מחסני כטב"מים וטילי נ"מ בבקאע שבעומק המדינה, אך עדיין רוב המטרות, ובעיקרן האיכותיות, נשמרו למלחמה. הדילמה בפיקוד הצפון מורכבת, שכן תקיפות מסוימות עלולות לחשוף מקורות מודיעיניים.
מיקום חדש וסמלי שטרם נבחר: אין משמעות ליעד שייבחר אם הוא לא יהיה בבירת לבנון, ביירות. חיזבאללה אוחז במרחבים אזרחיים משמעותיים בביירות, וצה"ל יכול לבצע בהם תקיפה מדויקת ומדודה, כזו שתישמע היטב בכל חלקי העיר ולא רק ברובע הדאחייה, ועדיין בלי להוביל למותם של לבנונים רבים.
חיסול בכירים בצבא הטרור: מצד אחד, כל חיסול כזה פוגע בחיזבאללה מבצעית, מרתיע מפקדים אחרים וגורם להם להשקיע את זמנם במנוסה. מצד שני, עד היום מדיניות הסיכולים של צה"ל בלבנון לא שיפרה במאום, הלכה למעשה, את מצב ביטחונם האישי של מאות אלפי תושבי הצפון. כמו כן, חיסול בכירים מצריך המתנה להזדמנות מבצעית ומודיעינית עם מטוסי קרב שתמיד באוויר בהיכון, שעשויה להגיע בתוך ימים עד שבועות. לא בכדי הורה נסראללה לפעיליו לפני כשבוע להפסיק להשתמש בטלפונים חכמים.