שינוי מעמד שופטי העליון, הגבלות על כהונות, ניסוח כללים לשופטים שהפרתם תהווה, אולי, עילה להדחה: ההצעות האלה לא מגיעות מיריב לוין ושמחה רוטמן, אלא מצד הנשיא ביידן — שהציג רפורמה שנועדה לרסן את הכוח של בית המשפט העליון, שהפך בשנים האחרונות למעוז שמרני, ולטענת הליברלים מעוות את רצון הציבור.
"כשם שאנחנו יכולים וחייבים למנוע שימוש לרעה בכוח הנשיאותי", אמר ביידן בנאום בספרייה הנשיאותית של הנשיא ג’ונסון בטקסס, "אנחנו יכולים וחייבים להחזיר את האמון של הציבור בבית המשפט העליון". בית המשפט נמצא כיום בשליטה שמרנית מוחלטת, ויישאר כך עוד שנים רבות. הלחץ לריסון כוחו גבר בצד הליברלי בעקבות החלטות שנחשבות קיצוניות, ובראשן ביטול פסיקת רו נגד ווייד — שקבעה שהפלות מותרות בכל מדינות ארה"ב; ביטול חלקים משמעותיים מחוק שוויון זכות ההצבעה, בצעד שנראה כנועד להקשות על שחורים להצביע; ביטול ההחלטה של ביידן למחוק חובות סטודנטים; וההחלטה האחרונה להעניק חסינות לנשיאים לשעבר, שלמעשה מצילה את טראמפ ממעשיו ב-6 בינואר 2021. ביידן עמד תחת לחץ של האגף הפרוגרסיבי לפעול להרחבת מספר השופטים בעליון, אך מדובר בצעד רדיקלי גם בעיני דמוקרטים רבים.
בנאום ראשון בנושאי מדיניות מאז שהודיע על פרישה מהמרוץ, אמר ביידן כי השיטה הנוכחית, שבה השופטים ממונים לכל החיים ומשרתים עד למותם או לפרישה מיוזמתם, מעניקה לנשיא שממנה אותם השפעה בלתי הולמת במשך עשרות שנים. הוא הציע תהליך שבו נשיא ימנה בכל שנתיים שופט לכהונה של 18 שנים. הוא גם הציע יצירת קוד שיחייב את השופטים לחשוף מתנות, להימנע מפעילות פוליטית ולפסול את עצמם מלדון בתיקים שבהם להם או לבני זוגם יש ניגודי עניינים. זאת בעקבות שורת חשיפות על מתנות שקיבל השופט קלרנס תומאס ממיליארדרים. בנוסף קרא ביידן גם לתיקון חוקתי שיהפוך את החלטת העליון בחודש שעבר, שלמעשה העניקה לנשיאים חסינות לכל החיים ממעשיהם בבית הלבן.
מדובר, כך נראה, בצעד שנועד לגבש את המחנה הדמוקרטי בבחירות: על אף שביידן לא ציין איך ומתי הוא צפוי להגיש את הרפורמה, אין לה כל סיכוי לקבל את אישור הקונגרס המפולג, בוודאי לא חודשים מעטים לפני הבחירות. אבל מאחר וכל ההצעות של ביידן נתמכות בידי מי שתהיה המועמדת לנשיאות, קמלה האריס, מדובר בתוכנית שלכאורה ניתן להעביר, אם בבחירות יצליחו הדמוקרטים להשתלט גם על שני בתי הקונגרס, וכמובן לנצח במרוץ הקשה לנשיאות.
