בהוליווד אתה טוב רק כמו הסרט האחרון שלך, ולפי האמירה הזו, נותרו בעולם שלושה כוכבים יציבים: טום קרוז, לאונרדו דיקפריו ובראד פיט - שחקנים שעדיין מצליחים למשוך צופים בזכות עצמם וללא קשר למותג קודם (ולכן ההתנצלויות מראש לחובבי טימותי 'חולית' שאלאמה ומרגו 'ברבי' רובי). השלושה נמצאים איתנו מהמאה הקודמת, מה שהביא כותבי מאמרים בכל העולם, כולל כותב שורות אלו, לחפור על "מות כוכב הקולנוע" ועל העובדה שבשנים האחרונות הלכתם לסרטים בגלל שהיה מדובר בעיבוד לקומיקס/צעצוע/מותג שאתם אוהבים, ולא בזכות החתיך על הפוסטר.
אבל המגמה הזו שוב מתהפכת, והרבה בגלל גלן פאוול. בגיל 35 השחקן עדיין לא ברמת 'אמא שלי יודעת מי הוא' ואולי גם אתם לא, אבל הוא כבר מציג קורפוס מר- שים - אחרי תפקיד משנה מול קרוז כטייס המתנשא ב'אהבה בשחקים: מאו-וריק', השנה הטקסני החתיך פגע בשלושה מתוך שלושה: בקומדיה הרומנטית הדבילית 'רק לא אתה' בסרט שהכניס פי עשרה (!) מתקציבו, בסרט הפשע הממזרי שאותו גם כתב, 'היט מן' שהיה להיט בנטפליקס, ועכשיו גם בשובר הקופות 'טוויסטרס', שמסתמן כאחד הפרויקטים הבודדים שמצילים את הקיץ ההוליוודי. לתחיית הכוכבים החדשה אפשר להוסיף את שותפתו של פאוול ל'רק', סידני סוויני, שמצליחה לעלות לתודעה בזכות שילוב בין סרטי אימה ורומנטיקה והופעות מדוברות ב'סאטרדיי נייט לייב', וגם את זנדאיה, שהפכה את המשולש הרומנטי ב'מתחרים' ללהיט.
הסיבות לשינוי הזה מגוונות, אבל נראה שההסבר הפשוט קשור לצניחה של מארוול - כשאימפריה שהרגילה אותנו לראות סרטים כמאמץ קבוצתי של דמויות (ולא של שחקנים) מתחילה לגמגם, הצופים שוב מחפשים כוכבים להזדהות איתם. למזלה של מארוול, המגמה הזו משמשת כעת לטובתה: 'דדפול & וולברין' כבר מסתמן כלהיט ענק שאולי יציל את האימפריה, הרבה בזכות העובדה שהפעם אנשים ילכו לצפות בו לא בהכרח בגלל שזה סרט מארוול, אלא בגלל ראיין ריינולדס, שעם תקן משולש כמפיק, כותב ושחקן, הצליח להוציא סרט ראשון של מארוול שמיועד למבוגרים בלבד. אז אמרנו שכוכבים נופלים? כנראה שרק כדי שאחרים יתחילו לזרוח.
