המשלחת האולימפית שלנו הייתה צריכה בונוס דחוף כלשהו, כמו אוויר לנשימה, אחרי הימים נטולי המדליות. היא קיבלה אותו דווקא במקום שבו אין כמעט אוויר וגם אין לנו ציפיות. באופן די מדהים, נבחרת השליחים בשחייה ל-200x4 מטר חופשי העפילה לגמר. אל תאמינו למומחים בדיעבד: אף אחד לא ראה את זה מגיע.
אבל זה הגיע. הרביעייה בהרכב בר סולובייצ'יק, איתן בן שטרית, גל כהן גרומי ודניס לוקטב סיימה בצורה דרמטית יחד עם יפן במקום השמיני - בזמן של 7:08.43 דקות - ושיפרה את השיא הישראלי ב-21 מאיות. ישראל עלתה יחד עם יפן לגמר, שגדל לתשע נבחרות, גם זאת לראשונה. לקראת הגמר החליטו במשלחת להחליף את בן שטרית בתומר פרנקל, ששחה אתמול במוקדמות ה-100 מ' חופשי וסיים במקום ה-21 עם תוצאה של 48.66 שניות.
בגמר ישראל הסתפקה ב-7:10.22 ד' וסיימה במקום התשיעי והאחרון.
כהן גרומי סגר את משחה המוקדמות עם זמן מהיר במיוחד של 1:45.57 ד', טוב יותר מהשיא הישראלי. מבין 64 השחיינים שהשתתפו במשחה (16 נבחרות), רק שלושה קבעו זמן מהיר ממנו. זו הפעם השלישית שנבחרת שליחים ישראלית מעפילה לגמר אולימפי, כשהראשונה הייתה ב-1996 - והגמר האולימפי השישי של השחייה הישראלית.
צריך להעריך פעמיים את נבחרת השליחים הישראלית. קודם כל, הם לא היו בתכנון להגיע לגמר בכלל לצד נבחרות רוויות בכישרונות. ואחרי הכל, הם שברו את השיא הישראלי בבריכה שנחשבת קשה לשבירת שיאים.
מאז פתיחת התחרות נשמעות יותר ויותר טענות בקרב שחיינים ומאמנים נגד הבריכה בארנה היפהפייה ברובע לה דפאנס, על כך שהיא כביכול איטית.
הטענות מתבססות על העומק של הבריכה, 2.15 מטרים בלבד, שזה כמה עשרות סנטימטרים פחות מהבריכה שאירחה את המשחקים בטוקיו. הבריכה הוקמה לפני האולימפיאדה באולם ראגבי מודולרי שיכול לשמש למספר סוגי ספורט.
שחיינים מעדיפים בריכות עמוקות יותר, כי בהן הדף הגלים הקטנטנים במהלך המשחה משמעותי פחות וכך מאט אותם פחות. "זו בריכה איטית במיוחד", טוענים שחיינים מאז היום הראשון של התחרות. "עובדה שלא נשברו שיאים".
אז הרביעייה שלנו הראתה שהיא יכולה הפעם להיות זו שדילגה על תירוצי הרצפה עקומה.
את העיתונאים הזרים עניין במיוחד לשמוע איך הם משתתפים באולימפיאדה כשבמדינה שלהם יש מלחמה. "זה היה משחה טוב מאוד שלנו", אמר כהן גרומי, "לא חווינו שום דבר נגד ישראל וזה דבר נחמד. יש פה אווירה טובה מאוד. באנו מוכנים".
