עמידת ידיים, מקפצה וכדורגל: מילים ששדרי הספורט הישראלים אומרים בימים אלו לעיתים תכופות מאז החלה אולימפיאדת פריז, אלא שהן לא היו קיימות בעברית עד 1913.
ב-1907 החליטו מנהלי "גימנסיה הרצליה" בתל-אביב להוסיף למערכת השעות שיעורי התעמלות וגייסו למשימה את צבי נשרי (אורלוב). "בשפה העברית מצאתי אולי חמש מילים שהתאימו", תיאר נשרי. כדי להשלים את החסר הוא הכין רשימת מילים, שלח אותה אל ועד הלשון העברית, ואף הגיע לירושלים כדי להדגים את תנועות ההתעמלות השונות.
בעבודה משותפת של נשרי ושל חברי ועד הלשון נקבעה רשימת מונחים בת כמאה ושמונים מונחים, שפורסמה לראשונה בשנת תרע"ג (1913). במילון מונחי ההתעמלות נקבעו מונחים רבים המשמשים את דוברי העברית עד היום. ביניהן: קפיצה במוט, מרוץ מכשולים ואפילו נבדל. אלא שבמילון נקבעו גם מונחים שלא נקלטו, למשל בעיטת עונש, שהיום אנו אומרים בעיטת עונשין; או שלש-אופן שהיום מוכר לנו כתלת-אופן.
האקדמיה ללשון העברית יצא במיזם "עברית מן העבר" לאיסוף מכתבים ומסמכים אישיים מן השנים 1880–1930 כדי ללמוד יותר על התחדשות הדיבור העברי בתקופה זו. המסמכים יסייעו לחוקרים לזהות את מאפייני תחיית הלשון ולעמוד על התהליכים שעיצבו את פני העברית המודרנית.
פרטים על המיזם אפשר למצוא באתר האקדמיה ללשון העברית בעמוד "עברית מן העבר".
