ב-7 באוקטובר 2023 צפה ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור איסמעיל הנייה ממקום המסתור שלו בקטאר במסך הטלוויזיה, ששידר תמונות מהטבח הרצחני של חמאס ביישובי העוטף והדרום, וחייך לנוכח המראות של השתלטות המחבלים על ג'יפ של צה"ל. "בואו נישא תפילת תודה על הניצחון הזה לעם שלנו ולאומה שלנו", אמר אז, כשלצידו בין היתר מי שכיהן כסגנו, סאלח אל-עארורי שחוסל בביירות בינואר בתקיפה שמיוחסת לישראל. הנייה, הראש, חוסל בלילה בין שלישי לרביעי בטהרן.
הנייה (62), שזכה לכינוי "הפנים הקשוחות של הדיפלומטיה הבינלאומית של חמאס", נולד במחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה, בן למשפחת פליטים דלת אמצעים. במהלך לימודיו באוניברסיטה הפך לפעיל בתנועה האיסלאמית. ב-1987 סיים את לימודיו, באותה שנה שבה פרצה האינתיפאדה הראשונה. הוא נטל חלק במחאה האלימה ובשל כך נעצר פעמיים לתקופות קצרות על ידי ישראל. ב-1989 נכלא לשלוש שנים בכלא קציעות, ועם שחרורו גורש ללבנון.
לאחר שחרורו של מייסד חמאס השייח’ אחמד יאסין מהכלא הישראלי ב-1997, מונה הנייה לעוזרו האישי. בתפקידו זה החל הנייה לבסס את מעמדו הפוליטי, וקרבתו האישית למנהיג הארגון סייעה לו בחיזוק סמכותו אל מול פעילי חמאס. במהלך השנים עמד בראש ממשלת חמאס ובראש ממשלת חמאס-פתח, עד 2007 - אז השתלט חמאס על הרצועה והוא פוטר על ידי אבו-מאזן בעקבות עימותים בעזה אך סירב לקבל את ההחלטה. ב-2008 הוביל את חמאס במבצע עופרת יצוקה, וב-2011 היה ממובילי עסקת שליט. ב-2017 הוחלף על ידי יחיא סינוואר כמנהיג חמאס ברצועה, לאחר שהנייה נבחר לראש הלשכה המדינית.
חיסול הנייה נחשב לאחת המכות הקשות ביותר שספג הארגון מתחילת המלחמה, לצד החיסול של ראש הזרוע הצבאית מוחמד דף, בהנחה שהצליח. כעת עולה התהייה מי יחליף בתפקיד המנהיג את הנייה, שנבחר כאמור במאי 2017 להחליף את ח’אלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס - אחרי שהאחרון הודיע עוד ב-2016 כי לא יתמודד שוב על התפקיד. הנייה, שהיה סגנו, שהה ברצועה רק ארבעה חודשים מאז היבחרו - ואז יצא לקטאר אחרי ששרד כמה ניסיונות חיסול.
מועצת השורא הכללית של חמאס מקיימת בחירות לתפקיד ראש הלשכה המדינית כל ארבע שנים. כך, בשנת 2021, בהליך חשאי וארוך, הנייה נבחר לקדנציה נוספת. המועצה מורכבת מאנשי הארגון שמחולקים ל"ארבעה אזורים": רצועת עזה, הגדה המערבית, חו"ל ובתי הכלא. כל אזור בוחר לעצמו מנהיג באמצעות מועצה מייעצת, שנבחרת גם היא בבחירות. מעל מנהיגי האזורים ניצבת הלשכה המדינית של חמאס, שבראשה עומד מנהיג חמאס הכללי - מי שהיה עד אתמול בלילה איסמעיל הנייה.
אמנם אין תשובה חד-משמעית לשאלת יורשו של הנייה, אך כמה תסריטים יכולים להתממש בתקופה הקרובה. הראשון שבהם הוא אי-קיום בחירות, מאחר שאין אפשרות בכלל לקיימן, מפני שבעזה חוסלו רוב חברי מועצת השורא - וביו"ש נעצרו רבים מהם. גם בבתי הכלא עשוי חמאס להתקשות לקיים בחירות, לאור הגבלות של שב"ס.
לכן, הראשון שצפוי להסתער על התפקיד הוא ח’אלד משעל, מנהיג חמאס חו”ל והאיש החזק ביותר בלשכה המדינית שכבר כיהן בתפקיד 21 שנה. איתות למעמד שלו הוא זוכה הגיע אתמול גם מהרשות הפלסטינית: יו"ר הרשות אבו-מאזן וגם השר חוסיין א-שייח’ התקשרו אליו כדי לנחם על מותו של הנייה.
מלבדו, גם מוסא אבו-מרזוק, סגנו של הנייה, נחשב למועמד מוביל. יש לו תפקיד חשוב בשיחות המו"מ בין ישראל לחמאס. בניגוד למשעל הכריזמטי ובעל ההשפעה, אבו-מרזוק לא איים על מעמדו של הנייה, שבתמורה נתן לו במה ואור זרקורים בכל הזדמנות.
מועמד אחר עשוי להיות ראזי חמד, חבר הלשכה המדינית של חמאס ודובר ממשלתו של הנייה ב-2006. הוא נחשב לאחד המנהיגים הפרגמטיים של ארגון הטרור, ורואה בעצמו מועמד להוביל את הלשכה המדינית - אך לא נהנה מתמיכה גורפת בקרב אנשי חמאס. גם טאהר א-נונו, ששימש כיועצו של הנייה בשנים האחרונות ונחשב לבן טיפוחיו, צפוי להתמודד על התפקיד - מבלי שהוא זוכה לפופולריות גדולה, במיוחד ברצועת עזה.
לעומת כל אלה, האחים יחיא ומוחמד סינוואר - וגם כל מי שנותר מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס - לא יעזו להתמודד או להצהיר שהם מעוניינים להתמודד על התפקיד. הם, ככל הנראה, מבינים שמהלשכה המדינית הדרך של ישראל לחסלם תהיה קלה יותר מאשר בבטן האדמה ברצועה.
לאור הקושי בקיום בחירות בזמן המלחמה, וההגבלות שצפויה ישראל להטיל על בחירות כאלה בכל האזורים שתחת השפעתה, ארגון הטרור הרצחני עומד ככל הנראה בפני אנרכיה גדולה. עם תום עידן הנייה, ובהנחה שאף מנהיג אחר לא יצליח למלא את השורות ולקבל תמיכה רחבה, ייתכן שגם בכירי חמאס מודעים לכך שארגון הטרור עלול להתמוטט בקרוב.
בתוך כך, אמש דווח באיראן כי מילאד בדי, יועץ צבאי איראני של משמרות המהפכה, חוסל שלשום בתקיפה הישראלית בביירות.
