ישראל חג'בי הוא סמ"ר במילואים ששירת כמאבטח בשדה תימן. בתחילת חודש יוני נעצר על ידי מצ"ח בחשד למעורבות בארבעה מקרים של התעללות בנסיבות מחמירות כלפי עצירים ביטחוניים שהיו תחת משמרתו. כל המקרים האלו התרחשו בעת נסיעה, כשהעצירים הועברו ממתקן אחד לאחר. למשל, ממתקן חקירה בחזרה למתקן הכליאה. בשונה מהמתקן הצה"לי המפוקח, שבו שוהים העצירים בשאר הזמן, האוטובוס הנוסע הוא אקס-טריטוריה בתוך האקס-טריטוריה של שדה תימן. העצירים ממילא אזוקים בידיים וברגליים ומכוסי עיניים, אבל האוטובוס הוא מבודד, סגור, לא מפוקח ולא מצולם. חג'בי, לפי כתב האישום, ניצל זאת כדי להכות את העצירים באגרופים, בבעיטות, באלה ובאמצעות הנשק שלו. הוא גם הכריח אותם להגיד משפטים כמו "סינוואר אחושרמוטה", "וואחד חומוס וואחד פול" ו"עם ישראל חי".
דיווחים שהגיעו לרשויות אכיפת החוק בצבא הובילו לפתיחת חקירה נגדו ובהמשך למעצרו. בעקבות זאת החלו פעילי ימין, כמו רן כרמי בוזגלו שהתמודד ברשימת הליכוד בבחירות האחרונות, להעלות לרשת פרטים מזהים על החוקרים והתובעים בתיק של חג'בי במטרה להטריד אותם. הוא התקשר והקליט שיחה עם מפקדת במצ"ח ואחר כך כתב: "החיוך שלה יימחק, כמו גם של שותפיה לפשע, כשימצאו עצמם 'מפורסמים' ולא יעזו להוציא את פרצופם הכעור מפתח מאורתם. אני יוצא למלחמה כוללת בציר הרשע". חוקרים ותובעים החלו לקבל הודעות מטרידות לטלפונים האישיים שלהם, שהגיעו לשיא לקראת הגשת כתב האישום נגד חג'בי. באחת מקבוצות הטלגרם נכתב: "את אותם חוקרים צריך להוציא להורג כמה שיותר מהר. כל חוקר לפרסם איפה הוא גר ולבוא לחסל אותו ואת המשפחה שלו".
באותו זמן התנהלה חקירה סמויה נגד עשרה חיילי מילואים החשודים במעשה סדום בנסיבות אינוס. מצ"ח והפרקליטות הצבאית קיבלו מידע על עציר ביטחוני שהגיע עם פציעות חמורות מאוד לטיפול רפואי בשדה תימן ואחר כך הועבר לניתוח מיידי בבית חולים, והחלו לאסוף ראיות. אותו עציר ביטחוני נתפס בעזה בחודש מארס, במהלך התמרון הקרקעי. הוא הובל לחקירה בישראל במתקן השהייה הזמני שדה תימן ובהמשך הועבר לכלא עופר. בתחילת חודש יולי הוא ועוד 14 עצירים ביטחוניים נוספים הועברו בחזרה לשדה תימן, בנסיבות שעדיין לא ברורות אבל נובעות משיקולים חקירתיים או ביטחוניים. אפשר לשער כי היה קושי בהחזקתם בכלא עופר. ייתכן שהיוו סכנה לסגל המחנה או שלקחו חלק בהתפרעויות, לכן הוחלט להקשיח את תנאיהם ולהשיבם לשדה תימן, שם העצירים אזוקים 24/7 במכלאות גדולות, מעין כלובים ארעיים. לטענת החשודים, העציר הגיע לשדה תימן כשהוא כבר עם חבלות רציניות בפניו, ומכאן שנפצע עוד קודם לכן.
לאחר איסוף די ראיות החליטו במצ"ח ובפרקליטות הצבאית לפתוח בחקירה גלויה, כלומר לעכב את החשודים ולחקור אותם. בשל חומרת העבירות וריבוי החשודים היה צורך לתפוס את כולם יחד באותו הזמן, בהפתעה, כדי שהם לא יוכלו לתאם גרסאות או לשבש חקירה בדרכים אחרות. השבוע הם נעצרו.
"מעצר פתע הוא חלק מתורת החקירה ומתבצע כדבר שבשגרה כדי למנוע אפשרות לתיאום עדויות או השמדת ראיות", מסבירה סא"ל (מיל') עו"ד אפרת נחמני-בר, מי שהייתה בעבר סגנית הסנגורית הצבאית הראשית ובכירה בפרקליטות הצבאית. "אם למשל יש סרטון שמתעד את האירוע, הדבר הראשון שהם יעשו זה להעלים אותו".
לא השתתף בטבח
למודים מניסיון העבר, אחרי שחוקרים ותובעים קיבלו איומים קונקרטיים על חייהם, החליטו במצ"ח שהתפיסה תיעשה כשהחוקרים עוטים מסכות כדי להקשות על מי שרוצה לזהות אותם. "אלו חיילים צעירים שבסך הכל רוצים לבצע את עבודתם המקצועית, ויש כאלה שאחר כך הולכים ומזהים אותם ומחליטים להרוס להם את החיים", אומרת נחמני-בר, "יש קצת צביעות במקרה הזה, כי הרבה פעמים מתבצעים מעצרים על ידי חוקרים רעולי פנים, למשל כשיש התנהגויות מסוימות בעלות סממנים של מלחמה מאורגנת ברשויות החקירה. אם הרעיון הוא למפות עכשיו כל מי שסייע למעצר ואחר כך להתנקם בו, אז בטח שצריך להגן עליו".
בדיון סגור בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אמר השבוע ראש מטה אכ"א תא"ל יורם כנפו, שאחראי על המשטרה הצבאית, כי הייתה זו טעות לשלוח את השוטרים הצבאיים רעולי פנים. בצה"ל עומדים מאחורי האמירה הזו, אם כי לא ברור מהן החלופות. כשגורמים בצה"ל נשאלו על כך הם לא ידעו לומר איך מעצרים מהסוג הזה יתבצעו בפעם הבאה. אל"ם (מיל') עו"ד אילן כ"ץ, שהיה סגן הפצ"ר וייצג לימים את אלאור אזריה, חושב שמצ"ח אכן שגתה בהחלטה זו. "אדם שנמצא בצבא מסתכן מתוקף תפקידו. יש כאלה שמסתכנים ונלחמים בקרב, ויש שוטרים וחוקרים במצ"ח שמסתכנים בביצוע מעצרים. באירועים רגישים מהסוג הזה הצבא צריך לקחת בחשבון איך זה נראה שרעולי פנים פושטים על בסיס כדי לעצור חיילים, בחלקם לוחמים, שעושים משימות כאלה ושעדיין עומדת להם חזקת החפות.
"באופן כללי", מוסיף כ"ץ, "המדינה חוזרת על הטעויות שלה. כבר בחומת מגן הוחלט שכדי לשמור על הדין בסוגיות של זכויות אסירים, יש להעביר את העצורים לאחריות שב"ס. כליאה זה מקצוע ולא כל אחד יכול לעשות אותו".
סנגוריהם של המילואימניקים טוענים כי העציר העזתי משויך לחמאס ושימש כמפקד פלוגה בארגון הטרור. זה לפחות המידע שלטענתם קיבלו הלקוחות שלהם. בצה"ל לא מאשרים בשלב זה פרטים על זהותו. ל"המוסף לשבת" נודע כי העציר הביטחוני לא השתתף בטבח 7 באוקטובר ולא היה בשטח ישראל באותו יום. כשהוא וחבריו שונעו בחזרה לשדה תימן, בתחילת יולי, הם הוכנסו לאחת המכלאות ובוצע בהם חיפוש. לפי התו"ל של כוח 100, כוח האבטחה של מתקני הכליאה הביטחוניים, כשבאים לבצע חיפוש הכוח נכנס לעמדות, דורש מהכלואים לשכב על הרצפה, זורק רימון הלם מחוץ למכלאה ורק אז מתחיל בחיפוש. לפי תחקיר פנימי שאינו חלק מחומרי החקירה, אותו עציר התנגד לחיפוש, השתולל על הרצפה וניסה לתקוף ולנשוך את הלוחמים. הם ניטרלו אותו בטייזר. בהמשך, וכאן עוד לא ידועים כל הפרטים, עשרה מתוך אותם חיילי מילואים העבירו את העציר, לכאורה, למקום אחר מחוץ למכלאה, ושם ביצעו בו את זממם.
בניגוד למעשי ההתעללות שבהם מואשם סמ"ר חג'בי, האירוע הזה לא התרחש במהלך נסיעה, אלא בתוך המתקן הצבאי. שניים, כך על פי החשד, שמרו מבחוץ ויתר השמונה החדירו חפצים לישבנו, ייתכן שגם צילמו את המעשה. מתחילת המלחמה לא נתקלו בפרקליטות הצבאית באירוע כל כך חמור וקשה של חשד להתעללות, ולקחו את החקירה הזו ברצינות, נחושים למצות אותה במלואה.
קטעו את הדיון המבצעי
מאז פרוץ המלחמה נפתחו במצ"ח ובפרקליטות הצבאית עשרות חקירות בחשד להתעללות בעצירים. עד כה, רק החקירה של סמ"ר חג'בי הובילה להגשת כתב אישום. הפעם מצ"ח פעלה בצורה נמרצת ולפני ההחלטה על "פרוץ", מעבר לחקירה גלויה ומעצרים, עידכנו את הגורמים הבכירים בבסיס בדבר הגעת השוטרים ותיאמו זאת איתם. את מה שקרה עם הגעת השוטרים אף אחד במצ"ח או בפרקליטות הצבאית לא צפה. הם לא העלו בדעתם שהדבר יוביל למרד של חיילים בבסיס, שיתנגדו למעצר של חבריהם וינסו לשחרר אותם. הם ודאי לא שיערו שתיעוד של השוטרים הצבאיים יגיע בתוך דקות ספורות לעיתונאים ויופץ כאש בשדה קוצים לכלל עם ישראל. בדמיונות הכי פרועים שלהם לא האמינו ששרים וחברי כנסת יובילו הפגנות, בהשתתפות חיילים, ויפרצו לבסיסי צה"ל. לא דמיינו ולא נערכו לאירוע בסדר גודל כזה. עם זאת, הם פוסלים אפשרות שמידע בדבר המעצר הצפוי הודלף מחוץ למעגל המצומצם של המעורבים בו.
"כשבאים שליחי ציבור וקוראים לחשודים האלה גיבורים, מה המסר שלהם?" אומרת נחמני-בר, "או שהם חושבים שלא היה דבר, ואז אין מה לפחד מעצם החקירה, או שהמסר הוא שהמעשה מוצדק כי מדובר במחבלים תתי-אדם ואין להם זכויות. אבל זו אמירה מסוכנת שפוגעת בנו כלפי חוץ ופוגעת בנו כלפי פנים: המשמעות היא שחייל יכול להחליט שהוא יודע יותר טוב מהמפקדים שלו מה נכון והוא זה שמחליט אילו חלקים מהחוק הצבאי חלים עליו. זה פירוק הצבא, זו התפרקות של המדינה. מדינה לא יכולה להכיל שנאה ממוסדת ולהעלים עין, היום מותר להתעלל במחבל ומחר יהיה מותר להתעלל בשמאלנים בוגדים שמכרו את המדינה. זה מדרון תלול ומסוכן".
ההפגנות, שלא קיבלו את אישור המשטרה, יצאו משליטה. חיילים לא נשמעו להוראות מפקדיהם והצטרפו למוחים נגד מצ"ח והפרקליטות הצבאית. מפגינים פרצו לבסיסים, איימו ואף הכו את חיילי צה"ל שניסו לעשות את עבודתם. כוחות משטרה שנכחו במקום התמהמהו זמן רב עד שנכנסו לתוך הבסיס כדי לפזר את המפגינים. מפקדים בצה"ל חזו בהתפרקות הארגון שלהם לנגד עיניהם, לא בגלל מתקפת פתע של חמאס או חיזבאללה, אלא עקב מתקפה פנימית של חיילי צה"ל, של אזרחי המדינה ושל נבחרי ציבור שלה. אחר כך ההפגנות עברו צפונה, לבית הדין הצבאי בבית ליד. גם שם שוטרי מג"ב נמנעו מלעצור מפגינים שפרצו לתוך המבנה. בגלל ההפגנות נחסמו דרכי הגישה לבסיס, ולוחמי הצנחנים שחזרו מעזה הורדו מהאוטובוס קילומטר וחצי מהבסיס והלכו עם כל הציוד ברגל.
"על גבול האנרכיה", מגדירים בצה"ל את מה שקרה ביום שני בערב. הרמטכ"ל הוצא באמצע דיון תוכניות מבצעיות שעסקו בהכנת פעולות החיסול המיידיות שצה"ל עמד להוציא, ונסע לבית ליד כדי להראות נוכחות, להחזיר במשהו את המשילות. צריך לחזור על זה שוב: הרמטכ"ל הוצא באמצע דיון מבצעי שהשלכותיו עלולות לגרור את ישראל למלחמה אזורית, כדי לתמוך בחייליו ולגנות את ההתפרעות בבסיסי צה"ל. כשהגיע לשם, המפגינים לא חסכו בקללות ונאצות גם כלפיו.
ההפגנות, שהתחילו בשדה תימן ועברו לבית ליד, חנו בסוף הערב מול ביתה של הפרקליטה הצבאית הראשית אלופה יפעת תומר-ירושלמי. קראו לה "בוגדת שאין לה מחילה" ודרשו להשליך אותה לכלא. אחרי היועצת המשפטית לממשלה, שופטי בג"ץ ופרקליט המדינה, הגיע תורה של הפצ"רית לעמוד מול חיצי ההסתה. היא, אומרים המבקרים, זו שמונעת מצה"ל לנצח. האבסורד הוא שמדובר במי שעושה לילות כימים, פשוטו כמשמעו, כדי לאפשר לצה"ל כמה שיותר לממש את יעדיו המבצעיים ואת פעולותיו במלואם.
היא החלה את הקריירה שלה ב-96' בתביעה הצבאית הראשית וכבר אז סומנה כמשפטנית מבריקה וחדה. הפצ"ר דאז מנחם פינקלשטיין רצה שהיא תעבוד לצידו ויצר עבורה תפקיד חדש, עוזרת הפצ"ר. בתפקיד הזה היא נכנסה לתוך הקרביים של עבודת הפרקליטות הצבאית בכל ההיבטים שלה, החל מהדין הפלילי הבינלאומי ועד ייעוץ משפטי למפקדים בשטח. היא הפכה להיות אשת סודו של פינקלשטיין ונחשפה למערכת הלחצים והיחסים המורכבת של הפצ"ר עם קצינים בכירים בתוך הצבא, עם התקשורת ועם הדרג המדיני. הניסיון הזה ישרת אותה בתפקידה הנוכחי.
באחד מתפקידיה הקודמים עמדה תומר-ירושלמי בראש מחלקת ייעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית, שם היא המשיכה מגמה של הכנסת צוותים של יועצים משפטיים אל תוך המיפקדות והאוגדות, כתף אל כתף עם מפקדים מבצעיים, כדי לתת להם שמיכה מבצעית כמה שיותר רחבה שתאפשר להם למלא את משימותיהם, מבלי לחרוג מדיני הצבא והמלחמה. במלחמה הנוכחית היועצים המשפטיים כבר שותפים לתהליכי האישור של כל פעולה מבצעית משמעותית.
כמי שעמדה בראש המחלקה, היא טוותה קשרים חזקים עם בעלי התפקידים החשובים בצבא, מה שיסייע לה מאוד כשתהפוך לאישה הפרקליטה הצבאית הראשית הראשונה ותשב בחדרים מוקפת אלופים, שאותם היא צריכה להדריך ולהנחות. האם האיומים וההטרדות משפיעים עליה? לפחות בפן המקצועי, נראה שהיא ממשיכה כרגיל.
הראשון שצייץ
בדיון הארכת מעצרם של החשודים בבית ליד, שנמשך אל תוך הלילה שבין שלישי לרביעי, טענו הסנגורים כי ייתכן שהעציר הביטחוני נפצע בכלל במקום אחר, אולי בחקירות שב"כ, אולי בכלא עופר, כשעצורים ביטחוניים אחרים ביצעו בו מעשי סדום, ואולי פציעתו בכלל נגרמה מניסיון להבריח טלפון פנימה אל מתקן המעצר. אבל השופט קבע כי ראיות אובייקטיביות שהוצגו לו "מבססות חשד סביר מובהק כי הפגיעה אכן התרחשה מידי החשודים במהלך האירוע הרלוונטי". השופט גם ביקש להגיד לפרוטוקול "את המובן מאליו, כי חל איסור לפגוע שלא לצורך בעצורים, תהיה חומרת פשעיהם גדולה כפי שתהא. כך מחייב החוק וכך מחייבים ערכי צה"ל".
עם זאת, ולמרות שלכל החשודים יוחסו עבירות דומות, שניים מתוכם שוחררו בתום הדיון לביתם. לטענת עו"ד אפרים דמרי, המייצג את אחד החשודים ששוחררו, "בדיון עלו כשלים חמורים בניהול החקירה ובהצגת ראיות לכאורה". אותו חשוד, המיוצג על ידי עו"ד דמרי ושמו אסור בפרסום, פירסם בשנה שעברה סרטון המתייחס לפיגוע בעלי. כשהוא על מדים, תוך כדי שירות מילואים, אמר החייל בסרטון: "יש (בצה"ל) וירוס של חוסר תכונה לרוץ קדימה, להסתער. כל הזמן אנחנו במגמה לאחור, שלא יגידו בעולם". הסרטון עלה בערוץ יוטיוב של ארגון המזוהה עם השר איתמר בן גביר, שהיה השבוע בין הראשונים לתמוך בחשודים וצייץ: "הפצ"רית, תורידי את הידיים שלך מהמילואימניקים!" בעקבות אותו סרטון פנו אליו מפקדים בחטיבה שבה שירת ולטענתו "הראו לו את הדרך החוצה מהגדוד".
שלשום, אחרי שחרורו מהמעצר, הוא העביר מסר לצמרת צה"ל: "כדאי לכם להתעורר ולהבין שגם עם הדרגות שלכם, ואנחנו מכבדים אתכם ואוהבים אתכם, אתם עושים רצונם של גויים זרים מבחוץ. המלחמה שלנו היא גם על הארץ וגם על בית המשפט וגם על המשטרה והשב"כ".
צריך להתייחס גם לקשיים משפטיים בינלאומיים שמעשים כאלו עלולים להביא לפתחה של מדינת ישראל. "אנחנו נאבקים כבר עשרה חודשים בניסיונות האנטישמיים להכחיש את האלימות המינית של חמאס, או לפחות ליצור סימטריה בינו לבין אלימות מינית שביצעו לכאורה חיילי צה"ל", אומרת נחמני-בר, "ואז מה רואים שונאי ישראל? לא רק שחיילים אנסו לכאורה אסיר, אלא שחלק מהעם אומר שמוצדק לאנוס. סינוואר יושב ומחכך ידיים בהנאה".
