ישראל התעוררה אתמול לבשורה מפתיעה: העונה החדשה של "אופוריה" נחתה הרבה לפני המתוכנן. מתברר שהסדרה כבר לא עוסקת בצעירות וצעירים מתוסבכים, אלא במדינה שאמנם הגיעה ל–300 ימי מלחמה (!) והחזיתות רק ממשיכות להיערם, אבל היא לפחות יודעת לציין את התאריך בסטייל. נותר רק לקוות שפרק הסיום לא ישודר מהמקלטים והממ"דים.
חיסולו המרשים של איסמעיל הנייה בלב טהרן והצלחת החיסול בביירות, בעטו לשמיים את רמת הסרוטונין הטלוויזיוני, והזעיקו למסך את האנשים שלא יודעים הרבה על מה שקרה שם או מה יקרה הלאה. זה בסדר: לא דרושה מומחיות גדולה כדי לצעוק "יש!!!" אחרי שהקבוצה שלך סוף-סוף הבקיעה שער מרהיב נגד יריבה שנואה. צבי יחזקאלי, למשל, לא צריך לסיים את הקפה של הבוקר - או אפילו להתעורר - כדי לדקלם את המניפסט הקבוע שלו על "השכונה" ו"חוקי השבט": הקליינטית שלו בתוכנית הבוקר של i24 זאת המגישה דניאל רוט-אבנרי, ולפי השאלה "איך אנחנו נערכים לשמור על הילדים שלנו" (לקראת תגובה לחיסולים), ספק אם היא יודעת להבדיל בין יחזקאלי למיכל דליות.
ז'אנר אחר של התעמלות בוקר באירועים כאלה הוא דמיון מודרך. ניב רסקין, לדוגמה, ביקש מניר דבורי "לחגוג את הרגע" (מן הסתם היה ממש צריך לשכנע אותו) ולהכניס את המגיש "לעובי הקורה" בנוגע לתכנון והוצאה לפועל של מבצעים כאלה. ובכן, ודאי לא ניחשתם ש"צריך לדעת בזמן אמת איפה נמצא האדם" או שהיכולת "פותחה בישראל בשנים של עבודה". מפתיע שהצנזורה לא קטעה בבהילות את השידור.
בנוהל, סבבים אינסופיים של התפעלות מבשרים על פתיחת הספירה לאחור לקראת שלב המחיר - מהחשש לגורל החטופים והחטופות ועד לסוגיה הפעוטה של מלחמה אזורית כוללת. כל שעה הושמעה התזכורת המלבבת שאין שינוי בהנחיות פיקוד העורף, מה שאומר שצריך להיערך להשתלטות כתומה על המסכים. גם בהנחיות פיקוד הנעים בעורף, עסקים כרגיל: הפרומואים ל"האח הגדול" נמשכו כסדרם ומאיה קיי לא תוותר בקלות על הזכות לרקוד לצלילי הלהיט שפירק משפחות מהסרט "לשבור את הקרח" .
העניין הוא שגם תקופות ההמתנה הללו הפכו לחלק משגרת המלחמה הישראלית וההשפעה שלהן לא נלקחת בחשבון. לכן, למשל, ניתן היה לשמוע באולפנים יותר דאגה לשלום החטופים והחטופות מאשר תהייה לא פחות בריאה ואנושית: האם הזקפה הלאומית של אתמול מצדיקה את הפאניקה של מחר וחלילה גם השלכות הרבה יותר חמורות, אם וכאשר המצב יצא משליטה? מה עושה למדינה לחיות בין "כוננות שיא" ל"כוננות שיא"? את התשובות לשאלות האלה לא מקבלים ב"אופוריה".
בקטנה
אהוד יערי נכנס בסערה ל"מהדורת היום" של חדשות קשת ומיד התנצל, "סליחה שהקדמתי וסליחה שלא הספקתי להחליף את משקפי השמש". ובכן, אם כבר עוסקים בהופעה, ניתן לומר שגם התסרוקת ידעה ימים יפים יותר וגם על הכפתור העליון בחולצה אפשר לדבר. מה שכן, הפרשן הביא מידע מעניין על החיסול, שהתרחש לדבריו באזור סעדאבאד בצפון טהרן. "שנים לא הייתי שם", אמר יערי. עם משקפי השמש האלה אולי הוא עוד יצליח במשימת ההסתננות.
