שש שנים אחרי שיצאו לאוויר העולם, הסמארטפונים המתקפלים יכלו להיחשב לכישלון: מעבר לכך שהם רק חלק קטן מהשוק, הגרסאות החדשות שלהם רחוקות מלהציג חידושים דרמטיים. אבל סמסונג, עקשנית ונחושה, ממשיכה להשיק אותם בחגיגיות שנה אחרי שנה, ומצליחה בהדרגה למחוק פער אחרי פער — בעיצובים, בביצועים, בעמידות — פערים שהעמידו בעבר את המתקפלים בעמדת נחיתות מול מקביליהם ה"רגילים".
מבין שני המתקפלים של השנה, דווקא הקטן יותר, גלקסי Z פליפ 6, שנפתח כמו צדפה, מצליח לסגור פער משמעותי במיוחד: בניגוד לדגמי העבר, שבהם המעבד ורמת המצלמות פיגרו בדור אחד אחרי בני מחזורם בסדרת הגלקסי S היוקרתית, השנה הוא זוכה הן במעבד סנפדראגון 8 דור 3 החדש, והן בעדשת 50 המגה-פיקסל של הגלקסי S24, כולל זום אופטי X2 (לעומת 12 מגה-פיקסל בפליפ 5); הסוללה שלו גדלה, והעמידות שופרה. ועוד לא דיברנו על תכונות הבינה המלאכותית שנוספו. לפחות מבחינת הביצועים הוא כמעט שווה ערך לגלקסי הקלאסי, פלוס הערך המוסף של הקיפול. אפילו העמידות מפני מים ואבק משתפרת — הפליפ 6 עומד כבר בתקן IP48, שרק כפסע ממנו לתקן IP68 האופטימלי.
אבל אי-אפשר לדבר עליו רק במספרים: מדובר במתקפל קטן, חמוד ויפהפה, בעיצוב אייפוני מוקפד, מינימליסטי ושטוח, שמשקלו כמשקל סמארטפון רגיל, ועיקר קסמו ביכולות שהוא מציג דווקא במצב סגור. מדובר במכשיר מרובע קומפקטי עם שלדת אלומיניום וציפוי זכוכית "גורילה גלאס ויקטוס 2" העדכני, שמחליק לכל כיס — בטח לארנק נשי — עם מסך בן 3.4 אינץ' בלבד, ובהירות עוצמתית של 1,600 ניטס. קטן — אבל גדול מספיק כדי שאפשר יהיה להציג בו שלל ווידג'טים מבלי לפתוח בכלל את המכשיר: מזג אוויר, חיוג מקוצר, יומן, אנשי קשר, רשמקול, שיחות אחרונות, מחשבון. וכמובן, ניתן לנהל דרכו שיחות קוליות (בעיקר קולניות, בעזרת הרמקולים הממש-חזקים) ולצלם סלפי באיכות גבוהה, גם בווידיאו.
אפליקציות על הצג
יותר מזה: סמסונג כבר מאפשרת רשמית, למרות קוטנו של המסך החיצוני, להציג ולהפעיל עליו ארבע אפליקציות, בהן ווטסאפ ויוטיוב (גשו להגדרות/תכונות מתקדמות/Labs). לא רשמית, ניתן להפעיל עליו כמעט כל אפליקציה שעולה בדעתכם (טיפ, על אחריותכם בלבד: הורידו את Good Lock מחנות סמסונג, בחרו את הלשונית Life up למטה, וחפשו את MultiStar).
אל תחפשו במסך את חיישן טביעות האצבע: הוא מוטמע בלחצן ההפעלה הצידי, והוא מדויק ואמין.
בניגוד לקודמיו, הפליפ 6 נסגר סוף-סוף כמו שצריך, מבלי להשאיר חלל באזור הקיפול בין שני חלקיו. וגם השקע המפורסם שאפיין תמיד את מרכז המסך שלו במצב פתוח, באיזור ציר הקיפול, מורגש פחות. כבוד למהנדסי הציר הייחודי, שזכה כאן לשדרוג משמעותי.
עדיין קשה לפתוח את המכשיר ביד אחת, אבל עם הפתיחה — מלבד השוליים הרחבים יחסית הוא נראה ומתפקד ככל סמארטפון אחר: מסך פנימי קצת מאורך מהרגיל, בגודל 6.7 אינץ', עם רענון תמונה משתנה של 120 הרץ, ועם בהירות מצוינת.
הביצועים שודרגו הן בזכות מעבד ה-AI החדש והן בזכות תוספת זיכרון ה-RAM — מ-8 ל-12 גיגה-בייט. סמסונג נלהבת הפעם גם לחשוף את קרבי המכשיר, שמלמדים כי אזור הקירור, שמאפשר למעבד להתאמץ ולפלוט חום בלי בעיה, גדל משמעותית מבעבר. זה לא רק מונע התלהטות, זה גם חוסך חיי סוללה. ואכן, שלא כמו דגמי העבר שלו, הפליפ 6 האריך אצלנו חיים וסיפק לפחות יום וחצי של עבודה בין הטענה להטענה.
סגור, פתוח, ויש גם מצב ביניים — 90 מעלות, מה שמאפשר "מצב מצלמת וידיאו": הפעילו את המצלמה, סגרו את המכשיר רק חלקית (כמו מחשב נייד) ואחזו אותו בו כאילו מדובר במצלמת וידיאו משנות ה-90. כך קל יותר לגשת לבקרות שמוצגות על החלק התחתון, והמצולם שלכם יכול אפילו לראות תצוגה מקדימה במסך החיצוני.
בין החשוב למגניב
אם נניח לרגע את הביצועים בצד, חלק נכבד באטרקטיביות של הפליפ 6 נוגע ליכולות ה-AI המשוכללות שלו, בעיקר בתחום התרגום, שזוכות לסעיף מיוחד בהגדרות במכשיר. סמסונג מתרכזת במיוחד ב"מצב מתורגמן", שמאפשר לנהל שיחה פיזית בין דוברי שתי שפות שונות: אתם מקפלים את המסך ל-90 מעלות, אוחזים במכשיר, ודבריכם מתורגמים אוטומטית עבור בן השיח על המסך החיצוני, בעוד שדבריו מתורגמים לשפתכם על המסך הפנימי, מולכם.
זה עובד בעשרות שפות, ואפילו מדליק ושימושי, אבל לא בעברית – מה שהופך את הפיצ'ר לחסר משמעות בישראל. ולא רק אותו: אפליקציית הרשמקול בפליפ יודעת גם לתמלל הקלטות אוטומטית ואפילו לתרגם אותן מעשרות שפות – לא בעברית. תרגום מהיר של דפי אינטרנט — לא בעברית. סימון ותרגום טקסט המופיע בתמונה — לא בעברית. תרגום קובצי PDF ב"הערות" – לא בעברית. יצירת משפטים אוטומטית בעזרת כמה מילות מפתח בלבד – לא בעברית. ה-AI של סמסונג מבין את שפת הקודש רק לצורך סיכום ועיצוב מהיר של כתבות ומאמרים ב"הערות", ולהתאמת סגנון כתיבה רצוי בצ'אט.
מאכזב, כי לסמסונג יש רקורד מרשים בהתאמת מכשיריה לעברית, בין השאר בזכות המעמד המיוחד שהשלוחה הישראלית נהנתה ממנו תמיד בצמרת החברה. לא ברור אם העיכוב הפעם נובע מסדקים בכוח המשיכה הישראלי או מקשיים טכנולוגיים אמיתיים.
על כל פנים, תכונות בינה מלאכותית אחרות עובדות יפה, ונעות בין החשוב (למשל חיפוש אלמנט שנראה על המסך באמצעות סימונו באצבע בלבד) למגניב (למשל "סטודיו דיוקן", ההופך תמונת דיוקן לתמונה אמנותית. זה מעורר חיוך ולפעמים אפילו יוצא דומה). אפשר גם לאייר חופשי על תמונות, והמערכת משלימה והופכת את הקשקוש לאלמנט תלת-ממדי. ואפשר גם להפוך וידיאו רגיל לצילום בהילוך איטי, להזיז אלמנטים ממקומם בתמונה או סתם ליישר אותה, ועוד.
במילים אחרות, אם אתם מחובבי המכשירים הקומפקטיים — היום, אחרי 6 שנים של גרסאות נסיוניות, אפשר כבר לסמוך על הפליפ כפתרון האולטימטיבי. בטח בהיעדר מתחרים בארץ.
המחיר: מ-4,000 שקל.
הטוב: עיצוב מאופק, מסך חיצוני פונקציונלי, עמידות למים ואבק, מערך צילום משודרג, ביצועים חזקים.
הרע: עדיין יקר, עברית חסרה בתכונות ה-AI.
