להיות אלוף אולימפי ישראלי, ועוד באחד מענפי הליבה של המשחקים, זה דבר נדיר. לעשות את זה פעמיים ברציפות זה כבר משהו שהספורט כחול-לבן לא חווה מעולם. אירוע חד-פעמי, גם בראייה עתידית ריאלית, כמעט מופרך במושגים שלנו. אבל ארטיום דולגופיאט הוא ספורטאי חד-פעמי, ולמרות ההופעה הפושרת במוקדמות – מתעמל הקרקע יכול להביא את ההישג שכולנו מצפים ממנו. אף אחד לא יכעס עליו, כמובן, אם יחזור עם מדליה בצבע אחר, שהוא לא זהב.
הבחור הצנוע והביישן בן ה-27 מראשל"צ יהיה האלוף האולימפי הישראלי הראשון שינסה להגן על תוארו, וזה הרבה יותר מאפשרי שנקבל מחר הישג היסטורי. בשבת ניצל דולגופיאט מהדחה מוקדמת עם ציון לא אופייני, 14.466 נקודות בלבד. הוא ביצע שתי טעויות בולטות במהלך התרגיל, הראשונה בפס האקרובטי השני כשכופף ברכיים, החליק ולא היה רחוק מנפילה, והשנייה בפס השלישי כשנחת לא טוב.
המתעמל הישראלי ידע שהוא יזדקק לנס כדי להעפיל לגמר, אבל נראה שהמזל הולך עם הטובים, כי בסוף כל הכוכבים הסתדרו עבורו. בכל מקרה, מחר ייפתח דף חדש: אם הוא יגיע מרוכז ויביא את היכולת הרגילה שלו, לא מן הנמנע שיסיים את הערב באולם בברסי עטוף בדגל ישראל, לצלילי "התקווה". הישג כזה יהפוך אותו באופן סופי לספורטאי הישראלי הגדול בכל הזמנים.
ישראל מחכה
אם במוקדמות האלמנט היותר משמעותי הוא הביצוע, בגמר לדרגת הקושי יש משקל רב יותר בציון – דבר שדולגופיאט מתמחה בו – מה שמעניק לו יתרון על יריביו בהיבט הזה. העובדה שהישראלי חטף את הסטירה שלו כבר במוקדמות עשויה דווקא להוריד ממנו לחץ, כי ניתן להעריך שספורטאי ברמתו לא יפשל פעמיים תוך שבוע במעמד הזה. השאלה הגדולה היא איך הוא יתמודד עם הר הציפיות שיש ממנו, ובעיקר עם העובדה שמדינה שלמה מחכה שיביא לה מתנה בדמות מדליית זהב.
"הגעתי כאלוף האולימפי והיה עליי לחץ גדול", הודה דולגופיאט אחרי המעידה האחרונה. "כולם בישראל אמרו לי 'תביא מדליה ובהצלחה', אבל רק אני אשם בציון הנמוך. לא הייתי מוכן במאת האחוזים. עכשיו, בגמר, מתחילים מאפס, ואגיע אחרת לגמרי בלי לחצים מיותרים".
גם בנבחרת ההתעמלות אופטימיים ומשוכנעים שדולגופיאט ייתן ביצוע טוב בגמר. צריך לזכור שהוא הגיע לפריז אחרי שנה של פציעות, בצוואר ובגיד האכילס, אבל לא ויתר והמשיך לתת את כל מה שיש לו. "ההכנה שלי לא הייתה טובה", הוא סיפר. "לא היו לי תרגילים טובים מאוד חוץ מבאליפות ישראל האחרונה ואולי עוד כמה. הפציעה ברגל שיבשה לי את התוכניות, אבל זה לא תירוץ או הסבר למה שקרה לי במוקדמות. אולי העובדה שעליתי ראשון להתחרות ולא היה לי זמן להרגיש את הקרקע כמו שצריך פגעה בי. אחרי התרגיל הייתי עצבני על עצמי".
היריב העיקרי – הלחץ
כאמור, העניין המנטלי הוא קריטי במקרה של דולגופיאט, שאמר בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet לפני המשחקים האולימפיים בפריז כי הלחץ זה האויב הגדול שלו. אם רק ידמיין שהוא בבית, באליפות ישראל בחולון, שבה השיג רק לפני כמה שבועות ציון נהדר של 15.2, הוא כנראה יענוד מחר, שוב, מדליית זהב אולימפית על הצוואר. ייתכן שאפילו ביצוע פחות טוב יעניק לו את הבכורה – הכל תלוי בשאלה עד כמה רגוע ומרוכז הוא יהיה, כי מבחינת יכולת וטכניקה, אין לו יותר מדי מתחרים.
היריב הגדול ביותר של דולגופיאט בגמר הוא אלוף אירופה הבריטי, לוק ווייטהאוס. גם האוקראיני איליה קובטון, הפיליפיני קרלוס יולו וסגנו של הישראלי בטוקיו, הספרדי ריי ספאטה, הם מועמדים חזקים למדליה.
אבל דולגופיאט הוא ליגה בפני עצמה. ארטיום מגיע כאלוף העולם וכאלוף האולימפי, המועמד מספר 1 לעלות על הפודיום הכי גבוה. הלחץ הוסר ממנו אחרי המוקדמות, היה לו שבוע לעשות עבודה מנטלית בכפר האולימפי – כך שזה תלוי בעיקר בו.
