לענבר לניר כבר הייתה מדליה אולימפית לפני שעלתה לקרבות אתמול בטורניר האולימפי פריז. בגיל 21, לפני שלוש שנים, היא הייתה חלק מהנבחרת שזכתה במדליית ארד קבוצתית. אבל למרות האושר, תחושת ההישג, ההצלחה לצד החברים – ללניר היה עוד הרבה להוכיח. אחרי הכל, היא לא שותפה אפילו באחד מארבעת המפגשים בדרך למדליה ההיא, ועל הפודיום היא עלתה כחברה בסגל, מבלי שזכתה להתחרות ביום ההוא. עכשיו, הפייטרית מיהוד עשתה הכל לבד, כל הדרך לגמר. מדליית הכסף הכי מוזהבת שיש.
האמת היא שהקהל הישראלי לא ממש הכיר אותה גם אחרי טוקיו. היא הייתה שם מבטיח, ג'ודאית שאולי תצליח ואולי לא, כזו שפעם באליפות יבשתית או גראנד סלאם גדול שומעים עליה, במקרה הטוב. אבל ההתפוצצות שלה ב-2023 התאימה לג'ודו שלה – היא נכנסה בכל הכוח לתודעה, מבלי שאיש יוכל להתעלם ממנה. יום קרבות מושלם באליפות העולם הביא לה זהב וסידר את נגינת "התקווה" בקטאר, וכאלופת עולם היא קיבלה יחד עם ההכרה גם את משא הציפיות העצום. נראה שהיריבות בין הזוכה בזהב, אליצ'ה בלאנדי האיטלקייה, לבין הישראלית המדורגת במקום השלישי בעולם, תכתיב את מה שקורה בקטגוריית המשקל עד 78 ק"ג בשנים הקרובות. לניר רק בת 24, בלאנדי 25.
מזל שאמא לחצה
הספורט תמיד היה חלק חשוב מחייה של לניר, והיא ניסתה חוגים שונים – כולל בלט, מה שנראה רחוק מאוד כיום – כנראה שזה היה טבעי שתימשך לג'ודו, מאחר שאמה מיכל הייתה ג'ודאית שאפילו התאמנה עד גיל 16 אצל משה פונטי (היום יו"ר האיגוד), ודחפה אותה ללכת ולנסות זאת בכיתה א'. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. "זה הדבר שהייתי הכי טוב בו", היא סיכמה אתמול. בתיכון היא כבר החליטה להקדיש את כולה לספורט והשלימה את הבגרויות במסגרת אחרת, מחוץ לכיתה. את הכסף היא גירדה בעבודות שונות – שמרה על ילדים, מילצרה, ובינתיים המשיכה להתעצם. הכיוון התבהר לחלוטין ב-2020, עם זכייה באליפות העולם עד גיל 23. אז כבר היה אפשר לדעת שענבר לניר תהיה משהו מיוחד.
אחרי אותה זכייה, לניר התראיינה ב-ynet וסיפרה: "החלום הגדול זה אולימפיאדת פריז 2024. האולימפיאדה זו פסגת הקריירה של כל ספורטאי וכמובן שאני רוצה להצליח גם שם. זה נורא רחוק וקשה לי להסתכל קדימה, אני מסתכלת גג שבוע קדימה. גם מעולם לא הייתי בפריז. מקווה שבעוד עשור אסתכל אחורה ואראה שסימנתי 'וי' על המטרות שלי". היא סימנה "וי" אחד עצום בגודלו אתמול.
עקפה את ג'רבי
בשנה שעברה, לניר נבחרה לספורטאית השנה של איגוד הג'ודו האירופי, אחרי הזכייה באליפות העולם, מדליית הכסף באליפות אירופה והניצחון בגראנד סלאם אולאן באטור. היא סיפרה אז בהתרגשות: "זה נותן לי עוד מוטיבציה להמשיך ולעבוד קשה בכדי ששנת 2024 תסתיים בצורה מוצלחת לפחות כמו השנה שחלפה". היה קשה לנחש שזו רק ההתחלה, ושאחרי מספר ימים מלחיצים בפריז, קור הרוח שלה, הג'ודו היפהפה לצפייה, ישברו את הקרח עבור ישראל באולימפיאדה.
זו גם סגירת מעגל. ירדן ג'רבי נתנה לה המון השראה, גם כשזכתה בעצמה באליפות העולם, וגם עם מדליית הארד בריו. בעבר, לניר סיפרה כי שמרה הודעה קולית ששלחה לה ג'רבי והאזינה לה שוב ושוב כדי לצבור כוחות. עכשיו, במידה רבה, היא אפילו התעלתה על המאסטרית – לפחות בצבע המדליה האולימפית שלה.
מקסים במיוחד לראות איך הילדה שפחדה שיהיו לה שרירים, שדימוי הגוף שלה היה בעייתי, היא זו שילדות בכל ישראל ירצו להיות כמוה כעת.
