כמה שעות אחרי חיסול איסמעיל הנייה בטהרן, באחד המתקנים הביטחוניים השמורים ביותר במזרח התיכון ישבה חבורה של נשים וגברים הבקיאים בהתרחשויות, כולם עם סימנים ברורים של חוסר שינה, חלקם אחרי חיפוש פרסומים בנושא. איראן הייתה עדיין בהלם עמוק. כך גם אנשי חמאס, במיוחד אלה שצחקו בלילה וכעת הבינו שאיבדו את המנהיג הפוליטי שלהם.
"אולי דווקא זה יכול להיות המהלך המסכם של ישראל במלחמה בעזה, שזאת תהיה תמונת הניצחון שכולם מצפים לה, שנתניהו לא יכול בלעדיה", אמר מישהו במתקן הביטחוני.
"אבל ישראל לעולם לא תודה שהיא מעורבת בחיסול הזה", השיבה אחת הנוכחות.
"אז שיגידו", הציע אחד הנוכחים, "שזו תמונת הניצחון של ישראל, על פי פרסומים זרים".
כמה שעות קדימה בציר הזמן ואווירת המזרח התיכון נמלאה שבועות נקם וחשש בישראל מפני הבאות. כל דיבור על סוף מלחמה נראה לא רלוונטי. אבל דווקא בגלל החשש ממלחמה אזורית, יש טעם לבדוק את האפשרות לסגור את זו המקומית יותר, ולאפשר את קידום העסקה והפסקת האש. כרגע גורמים שונים במדינות המתווכות שנוגעות במשא ומתן משדרים כעס על ההתנקשות. מאידך, חשוב להדגיש שלמרות שפעולה בקטאר הייתה כוללת פחות סיכון להתלקחות אזורית, הרי שהעדיפו שהפעולה לא תתבצע בקטאר בזכות תרומתה לשחרור החטופים עד כה ולקידום המשא ומתן כל העת. התנקשות בקטאר הייתה פוגעת מאוד במדינה הזערורית ובוודאי מחסלת את חלקה בתיווך. חשוב לשים לב לפער המשמעותי בהערכת תרומתו או נזקו של הנייה למשא ומתן לקראת עסקת חטופים והפסקת אש. גורמים קטאריים, מצריים ואמריקאיים ראו בהנייה דמות מתונה יחסית לאחרים בחמאס שמבקשת להביא להסכם, לעומת אנשים כמו דף או סינוואר שדוגלים בגישה קיצונית ובלתי מתפשרת.
מאידך, מכיוון המודיעין הישראלי התמונה מורכבת יותר: זה זמן שגורמי מודיעין ישראליים סבורים שראש הלשכה המדינית של חמאס לא סייע לקידום המשא ומתן לעסקה, אלא גרם בחלק מהמקרים להקשחת הקו של חמאס. לדעת אותם גורמים הנייה אולי הפגין חזות מתונה יחסית, אך מאחורי הקלעים עמדותיו ותפיסותיו היוו לא פעם מכשול לקידום השיחות אף יותר משל סינוואר. כעת, אומרים הגורמים, עם הסתלקות הנייה מהשפעה על עמדת חמאס במו"מ – יחד עם אירועים נוספים שהכו בחמאס כמו הכניסה לרפיח וחיסול מוחמד דף – הדבר יביא לגמישות בנכונות חמאס להגיע לעסקה. להערכת גורמים המעורים במו"מ, בטווח הקצר עלול חיסול הנייה לעכב מעט את המו"מ כאקט מחאה של חמאס, אולם מאחר שהנייה, לטענת אותם גורמים, היווה אבן נגף, הסתלקותו תקל על אפשרות למימוש הסכם במהירות גבוהה יותר.
למרות שישראל מקפידה לא לקחת אחריות באופן רשמי על האירוע, הפגיעה בהנייה עשויה לספק להנהגה הישראלית את תמונת הניצחון הווירטואלית, שעל פי פרסומים זרים אין לאשר אותה, אבל: הנה, ישראל הרגה את מנהיג חמאס. לא רק את מנהיג הזרוע הצבאית דף, ולא את מנהיג חמאס בעזה סינוואר, אלא את איש חמאס הבכיר בעולם. הרגה, כלומר ניצחה.
אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יואיל לאמץ את הפתרון הזה, וככל שירצה ויחפוץ באמת לשחרר את החטופים – את כל החטופים – זה יקל עליו להעיף את ה"עיזים" שדאג לדחוף לתוך הטיוטה, אלו שתקעו את המו"מ באופן מוחלט בשלושת השבועות האחרונים, ולשווק את העסקה הכואבת לכל חלקי הקואליציה ולציבור, מעמדה של יתרון.
לנוכח עליית מפלס הסכנה להתלקחות מצב לוחמה אזורי כולל, ישראל תיטיב עם עצמה, עם צבאה, ועם עמה – כך סבור הרוב הגדול של גורמי הביטחון והמודיעין בישראל – אם תסיים את העימות בעזה ותתפנה למאבק לא על "הניצחון המוחלט", אלא על עסקת החטופים המוחלטת.
