שירה גפן
*
עַל דַּעַת עֵינַי שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכוֹל
וְעָמְסוּ זְעָקוֹת עַל לִבִּי הַשָּׁחוֹחַ
עַל דַּעַת רַחֲמַי שֶׁהוֹרוּנִי לִמְחֹל
עַד בָּאוּ יָמִים שֶׁאָיְמוּ מִלִּסְלֹחַ
נָדַרְתִּי הַנֵּדֶר: לִזְכֹּר אֶת הַכֹּל
לִזְכֹּר – וְדָבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ.
נדר | אברהם שלונסקי
עַל דַּעַת עֵינָיו שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכוֹל
וְנִצְּלוּ אֶת הַהֶרֶג לִצְבִירַת עוֹד כּוֹחַ
עַל דַּעַת שְׁקָרָיו שֶׁרַבּוּ מִלִּזְכֹּר
רַק בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל מֵהַדִּין לִבְרֹחַ
נָדַר אֶת הַנֶּדֶר לְחָרֵב אֶת הַכֹּל
וְאֶת מִי שֶׁהִפְקִיר —
לִשְׁכֹּחַ.
יֹאחַז בְּכִסְּאוֹ עַד דּוֹר עֲשִׂירִי —
יְבוֹדֵד אֶת עַמּוֹ מִכָּל הָעוֹלָם
יִפְרֹץ וְיֶחֱצֶה כָּל גְּבוּל מוּסָרִי
הַאִם שׁוּב נִשְׁקֹט וְנִנְצֹר אֶת הַזַּעַם
הַאִם שׁוּב בַּבֹּקֶר נַחְזֹר לְסוּרֵנוּ
וְנִבְחַר בָּרוֹדָן, גַּם הַפַּעַם.
מתוך הספר 'מר הפקרה — מורשתו של נוטש החטופים'
הדגל | עדי קיסר
מָה אוֹמֵר לָךְ הַדֶּגֶל הַזֶּה
מָה אוֹמֵר הַבַּד
מָה אוֹמְרִים הַצְּבָעִים
מָה אוֹמֵר הַדֶּגֶל הַזֶּה
כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד זָקוּף
עַל מוֹט מוּל הַיָּם
וְהָרוּחַ מַעֲבִירָה בּוֹ גַּלִּים
מָה אוֹמֵר לָךְ הַדֶּגֶל הַזֶּה
כְּשֶׁהוּא תָּלוּי בּוֹדֵד עַל מִרְפֶּסֶת
מָה הוּא אוֹמֵר בִּשְׁכוּנָה אַחַת
וּמָה הוּא אוֹמֵר בִּשְׁכוּנָה אַחֶרֶת
מָה אוֹמֵר הַדֶּגֶל הַזֶּה
כְּשֶׁהוּא נִמְתָּח
עַל חֲזִית בִּנְיָן רַב-קוֹמוֹת
שמְנַצְנֵץ בְּצֶבַע זָהָב
מָה אוֹמֵר הַדֶּגֶל הַזֶּה
כְּשֶׁהוּא נִקְרָע מִשַּׁרְשֶׁרֶת
וּמֻטָּל עַל המִדְרָכָה מְלֻכְלָךְ
מָה אוֹמֵר הַדֶּגֶל הַזֶּה
כְּשֶׁהוּא מוּנָף בְּצֹמֶת
עָמוּס נָשִׁים וּגְּבָרִים
מָה אוֹמֵר הַדֶּגֶל הַזֶּה
כְּשֶׁהוּא תָּלוּי מֵאֲחוֹרֶי
פּוֹלִיטִיקָאִים בְּמִשְׂרָדִים
מָה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּגֶל
מִי עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּגֶל
מָה הוּא אוֹמֵר וּבְּאֵיזוֹ שָׂפָה
מָה אָמַר הַדֶּגֶל הַזֶּה
כְּשֶׁרָאִית אוֹתוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
מָה אוֹמֵר הַדֶּגֶל הַזֶּה
אַחֲרֵי הַרְבֵּה זְמַן שֶׁלֹּא הִקְשַׁבְתְּ
מָה אוֹמֵר לָךְ הַדֶּגֶל הַזֶּה
בַּלַּיְלָה כְּשֶׁאַתְּ לְבַד
