מדליית הכסף האולימפית של רז הרשקו היא הניצחון הגדול ביותר של ספורטאי ישראלי. זה ניצחון הרוח שהשיגה הרשקו כנגד כל הסיכויים, כזה שצריך להפוך לסיפור השראה גדול עבור כל מי שהרגישה בעצמה שהיא שונה, כזה שצריך להפוך לתסריט שממנו מכינים סרטים בנטפליקס ומזמינים להרצאות השראה בכל מוסד חינוכי.
מילדה שניסתה לפגוע בעצמה, שחוותה פגיעה מינית שניסתה להדחיק, הפכה הרשקו, מהבור העמוק שהייתה בו, לסגנית אלופה אולימפית.
למרות העלבונות וההשפלות שחוותה במשך שנים רבות, הילדה שהגיעה לבית הספר בנתניה כשמנמונת, נמוכה וממושקפת, התייצבה שלשום על הבמה היוקרתית ביותר בעולם הספורט, והוכיחה שמי שהייתה מנותקת חברתית בילדותה, מסוגלת להפוך לאחת הגדולות שצמחו בישראל.
לא בכדי בחרה הרשקו לקעקע על גופה את החיה שלדבריה מאפיינת אותה יותר מכל דבר אחר - פילה. מלכת העדר שמובילה אותו ונראית חזקה וגדולה, אבל תכלס היא עדינה. לצד זאת היא לא פראיירית, יודעת להילחם על מה שהיא רוצה, שומרת על מי שהיא אוהבת בצורה הטובה ביותר.
השינוי הגדול אצלה חל עם הגעתה לפנימייה של מכון וינגייט, שם לראשונה מצאה את מקומה. שם היא לא נמדדה על פי המראה החיצוני, אלא על פי היכולות המקצועיות שלה, וכאלה היו לה לא מעט.
הרשקו תיארה לא אחת כיצד התקשתה בכל מסגרת - לימודית או חברתית - חוותה התקפי חרדה וסבלה ממצבי רוח ירודים. היא הייתה ילדה מופנמת, שאפילו פגעה בעצמה, עד שנעזרה בטיפול נפשי שהצליח להרים אותה.
ברמה החברתית היא הייתה מוקצית לחלוטין. ירדו עליה, כינו אותה ברשעות "אבו-גבר" ובשאר שמות, בשל מבנה גופה והחלטתה להתאמן בג'ודו, אבל היא הייתה חזקה ומצאה את המקום הבטוח, ההישגי והחם ביותר עבורה - אולם הג'ודו.
היא סימנה לעצמה את הדרך ולא סטתה ממנה לרגע, עד שהגיעה שלשום לרגע השיא שלה, יממה אחרי שחברתה, ענבר לניר, עשתה זאת בענק בדיוק כמוה.
רק לפני חמש שנים נכנסה הרשקו עם 164 הסנטימטרים שלה למשקל הפתוח בג'ודו. בתחילה היא לא הסתדרה עם המתחרות הענקיות שממול והפסידה במשך חודשים בסיבובים הראשונים, אבל זה היה משחק ילדים לעומת מה שעבר עליה מילדות.
זכייתה של הרשקו - שהגיעה טעונה אחרי ההדחה המוקדמת שלה מהמשחקים האולימפיים שלה - במדליית הכסף היא ממש לא מקרית. היא אחת הג'ודאיות היציבות ביותר במשקל הזה. רק בשלוש השנים האחרונות היא זכתה ב-20 תחרויות - אין כמעט תחרות ללא פודיום. לכן הקרבות שלה במשקל הזה באולימפיאדה נעשו מול יריבות שהיא פשוט רמה מעליהן, כפי שניתן היה לראות בכל רגע עד לגמר, שם נתקלה בקיר הברזילאי, סוזה, שלא ניתן היה להכניע אותה.
מהבור האישי ביותר שלה, עם האומץ שלה לצאת מהארון - וגם זה לא פשוט, בטח בחברה הישראלית השמרנית - הספורט הישראלי הצמיח פה את אחת הגדולות ביותר שלו.
