מה נשאר מהיחסים עם טורקיה אחרי שמשרד החוץ באנקרה פירסם הודעה שבה הוא משווה את ראש הממשלה בנימין נתניהו להיטלר ושר החוץ ישראל כץ הזכיר למנהיגה ארדואן מה עלה בגורלו של נשיא עיראק, סדאם חוסיין?
זאת לא הפעם הראשונה שהסולטן מאנקרה מתנפל על ישראל. קשה לשכוח את העימות החריף בין נשיא המדינה המנוח שמעון פרס לאותו ארדואן בוועידה הכלכלית בדאבוס ב-2009. ארדואן תקף את ישראל בחריפות ואז קם ועזב את האולם, לאחר שהודיע כי "לא יחזור יותר לדאבוס". זאת בתגובה למנחה שדרש לעצור את שטף התקפותיו.
היחסים בין שתי המדינות, שהתבססו בעיקר על שיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים, חוו עליות ומורדות במרוצת השנים. המוצרים שיובאו מטורקיה נחשבו לסחורה זולה ואיכותית: ממכוניות, ברזל, פלדה, פלסטיק ואלומיניום, ועד פירות, ירקות ובגדים שנתפרו במתפרות קטנות בכפרים. ישראל, מצידה, ייצאה לטורקיה מוצרי תעשייה, כימיקלים, מערכות השקיה — וגם מיליון אזרחים ישראלים בשנה שהשאירו עשרות מיליוני דולרים באתרי התיירות והנופש, עד ראשיתה של המלחמה בעזה.
פגיעה בהסכמים המסחריים
המלחמה סימלה ירידה בכל אלה, שהלכה והתגברה.
באפריל האחרון הודיעה טורקיה על הגבלות יצוא של 54 מוצרים טורקיים לישראל, וסוחרים ישראלים הביעו צער ענק על ההפסד. הייתה זו פגיעה אנושה בהסכמים המסחריים. בשנה שלפני היה היקף היצוא והיבוא בין המדינות בשווי של יותר מ-7 מיליארד דולר. חלק מהסכום עבר בצינורות הרשמיים, וחלק בקשרים ישירים בין אנשי עסקים. תקופות ארוכות חיככו ידיים בשביעות רצון בשני הצדדים, נהנים להכריז שטורקיה היא היבואנית מספר 5 לישראל. היבוא מטורקיה לא השתלם רק לנו, אלא גם סייע לא מעט לכלכלתה החלשה.
קשרים מצוינים נכרתו בין אנשי עסקים בכירים בשתי המדינות. פה ושם היו גם יבואנים ידועים מטורקיה שהתיישבו בדירות מרווחות בנתניה, אחרי שהקימו בית שני בישראל. אלה דאגו להבהיר מיד כי "לעולם יישארו טורקים, והבית הראשון שלנו באיסטנבול".
המשבר ביחסים הכלכליים בין המדינות לא החל מיד עם תחילת המלחמה. התקפות החות'ים על אוניות משא ששייטו בדרך לנמל סואץ ומשם היו אמורות להגיע לנמל אשדוד, הגבירו את הסחר עם טורקיה ותרמו גם לכלכלתה, שעוברת משבר לא פשוט. אלא שאז ארדואן התחיל לחשב את מהלכיו לקראת עימות חדש עם ישראל.
חרם יצוא הסחורות הטורקיות נכנס לתוקף, אחרי שארדואן התיר לאנשי עסקים טורקים להשלים עסקאות עם ישראל תוך שלושה חודשים. לא כולם מרוצים מהאיסור: אנשי עסקים כאן ושם כבר בנו תוכנית להעמיס חומרי גלם על אוניית מסחר שתשוט לסלובניה, בלי להיכנס למים הטריטוריאליים, והסחורות יועלו על ספינה אחרת, שתשוט לנמלי חיפה או אשדוד. ארדואן, כך הסביר לי איש עסקים טורקי, לא ירצה להיכנס לעימות עם הקהילייה העסקית בארצו, ויעלים עין מהתרגיל.
הקשרים בין המדינות הלכו והתרופפו בהדרגה כשהתקרית האחרונה — הורדת הדגל הלאומי לחצי התורן מעל בניין שגרירות טורקיה בתל-אביב כאות אבל על חיסולו של הנייה — חצתה את כל הקווים האדומים בשני הצדדים.
מיופה הכוח בשגרירות הטורקית — אין שגרירים בשתי המדינות מאז המלחמה בעזה — נקרא בבהילות למשרד החוץ, ודובר מפלגת השלטון בטורקיה, הצדק והרווחה, שבראשה עומד ארדואן, הודיע ש"הודעת שר החוץ כץ מזכירה את הנאצים", וכי "כץ הוא האדם האחרון שיכול לדבר בשם הדמוקרטיה". גם ג'אודת יילמז, סגנו של ארדואן, קבע ש"העם עומד מאחורי הנשיא שלנו", וכי “ישראל הוכיחה שהיא לא רוצה שלום, אלא מאיימת על השלום”.
לפחות פעמיים רמז ארדואן בימים האחרונים, שטורקיה מוכנה להיכנס למלחמה באופן פעיל למען עזה. זה לא חדש אצלו. בחודש האחרון בכירי מפלגתו הציעו להנהגת חמאס לחזור לטורקיה אם יגורשו, לפי דרישת ישראל, מנסיכות קטאר. טורקיה, במקביל, התחילה לנקוט במהלכים שנועדו לחסום שיתופי פעולה בין ישראל לנאט"ו. וארדואן הודיע ש"חמאס לא ארגון טרור”, ואנשיו "לוחמי חופש".
מסע ניחומים בקטאר
צריך לשים לב לכך שארדואן תחם את המשבר ביחסים ואת הפסקת שיתופי הפעולה הכלכליים "עד שישראל תצא מעזה". זה אומר שדברים יכולים להתהפך בבת אחת, ההשוואות להיטלר ולסדאם חוסיין יטואטאו מתחת לשטיח, וישראל תמשיך להתפלל שארדואן יסיים סוף-סוף את כהונתו הארוכה מדי. אולי אז, יחול שיפור קבוע במערכת היחסים המתנדנדת בין המדינות.
אלא שכרגע זה עוד חזון רחוק. רק בשבוע שעבר ארדואן איים לפלוש לישראל, כשבמקביל הוא מאיים, באמצעות שרי הכלכלה, להשבית את יצוא הנפט מאזרביג'אן לישראל דרך נמל בדרום טורקיה.
הטורקים לא מהססים להראות במי הם תומכים: שר החוץ הטורקי, חכאם פידאן, נסע לקטאר בראש משלחת טורקית מכובדת להלווייתו של איסמעיל הנייה. הוא צולם כשהוא מנחם את ממלא המקום, חאלד משעל; ואת בניו של הנייה, שלא יוותרו על חיי התפנוקים בדוחא. טורקיה גם הכריזה על יום אבל לאומי ועל הורדת הדגלים בארמון באנקרה ובכל משרדי הממשלה והשגרירויות בחו"ל — כולל בתל-אביב.
פנינו לאן?
איסמעיל הנייה הסתובב לא מעט במסדרונות השלטון בטורקיה וחלם לעבור לשם עם משפחתו. טורקיה ראתה בו שליח להעברת מסרים וגם "אדם שיודע ליהנות מהחיים". מהדוחות שקיבל מגורמי המודיעין הבכירים, ארדואן ייחס להנייה רק חשיבות סמלית. הוא למד שסינוואר; אחיו מוחמד; ושני אנשי חמאס בכירים נוספים, ממלאים תפקיד חשוב יותר. ארדואן גם למד מגורמי הערכת המודיעין אצלו, ומבכירים אמריקאים ששומרים איתם על קשר הדוק, שלא כדאי למחוק את ישראל אם טורקיה מעוניינת בקשרים הדוקים עם וושינגטון.
האם בקרוב נחזור לראות מתכות טורקיות בישראל, טקסטיל או מכוניות? לא בטוח. אבל חשוב לזכור בהקשר הזה שהיחסים של ישראל עם טורקיה של ארדואן מעולם לא נעו על קו יציב.
קשה להאמין, אבל רק לפני שנתיים התקיימה פגישה חמה במיוחד באנקרה בין ארדואן לנשיא הרצוג. ואם נפליג אחורה בזמן לימים אידיליים יותר, כדאי לזכור שטורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שכוננה יחסים עם ישראל, כבר ב-1952. את זה אפילו ארדואן לא שוכח.
