הישראלים לא ממתינים להנחיות של פיקוד העורף, בכל הנוגע להכנות לקראת תקיפת הנקם של איראן ושלוחיה. אצלנו מאמינים לחמינאי שהבטיח לפגוע ביעדים בישראל, והחרדה שמתעצמת משעה לשעה גורמת לרבים לאגור מזון ותרופות בניסיון להתמודד עם הלא-נודע.
עשרות שנים אני מסקר את התחום המדיני והביטחוני, ומעולם לא ראיתי דבר כזה: מדינה שמתכוננת לחטוף טילים ורקטות, ולא עושה דבר. זה בלתי נתפס. בבוא היום, ועדת החקירה הממלכתית שתקום תידרש לבדוק גם אם נתניהו לקח בחשבון את ההשלכות שיהיו לחיסולים האחרונים. לפחות בנוגע לאלו הוא לא יוכל לטעון שלא העירו אותו - הוא ידע, הוא הרי הנחה. כך או כך - הוא אחראי, הוא הראש.
אחדים מחבריי שאלו אותי באירוניה מתי חל ט' באב, התאריך שמסמן את החורבן הלאומי שחווינו כבר פעמיים. והוסיפו, בסרקזם: מי שיישאר אחרי החורבן הבא יצרף לצום את מה שיתחולל כאן בזמן הקרוב.
אמריקה שוב מתגייסת ומודיעה שתגן עלינו. נושאות מטוסים, טייסות וכוחות אמריקאיים מתקרבים לאזור. אבל הבכירים בממשל ביידן מדברים עם נתניהו ועם סביבתו בשפה שלא הייתה מוכרת להם: אתם לא יכולים עוד לקחת את תמיכת הנשיא כמובנת מאליה. ביידן, משוחרר מהלחץ של הקמפיין, מבהיר לנתניהו ביחד עם המועמדת לנשיאות האריס שאם הוא רוצה עוד חימושים ועוד מטרייה אזורית, שיסכים ללא שהיות נוספות למתווה לשחרור החטופים ולסיום המלחמה. באמריקה, אין ארוחות חינם.
יואב גלנט, אומרים בסביבתו, לא עוסק לרגע בשאלה אם אכן נתניהו מתכוון לפטר אותו. אני מאמין לו. ואוסיף: יש משהו מאוד מטריד ומבחיל בעיסוק הזה. קשה לי להעלות גם על הדעת שגדעון סער, שמיועד להיות חלק מהסידור החדש של ממשלת נתניהו, ייתן יד לתעלול הזה. מתבקש שראש הממשלה יתייצב ויופיע לפני המצלמה, ויפזר את הערפל בסוגיה הזאת. רגע לפני שאנחנו חוטפים טילים מלבנון ומאיראן, בכך הוא מתעסק? טירוף.
שר המשפטים יריב לוין לא מרפה: הוא מתכוון לעקור משורש את כל אזובי הקיר שלדעתו ממלאים את מערכת המשפט. חבל שהוא לא לומד מהנשיא ביידן, שגם הודיע על כוונתו לחולל רפורמה משפטית - אבל לא בעזרת גרזינים. ההצעה שלו מתמקדת בשני תחומים: הגבלת שנות הכהונה של שופטי בית המשפט העליון וקביעת קוד ערכי מחייב שיאסור על השופטים לקבל מתנות במאות אלפי דולרים. בקיצור, נסכים שגם אצלנו יש מה לתקן - אבל חייבים לשמור על כללי הגינות, ובעיקר לשמור את הדי-9 למלחמה בעזה ולא לבית המשפט העליון.
בכל פעם שדוברי משטר האייתוללות משתלחים בישראל ודגלי הלאום שלנו מושלכים למדורות, אני חוזר למשורר ג'לאל א-דין רומי בן המאה ה-13 שכתב ספרי שירה מפעימים בפרסית, ומהווה עבורי הוכחה שצריך להאמין שהמשטר הקיצוני הזה ייעלם ויוחלף. בחרתי בשיר מהספר "הבאר": "כך יכול אדם להשתנות: ישנו זחל המכור לעלי גפן. פתאום הוא מתעורר, קראו לזה חסד, לא משנה. משהו מעיר אותו והוא כבר לא זחל, הוא הכרם כולו. וגם הפרדס, הפרי, הגזעים, חכמה וגיל הגדלים ללא כלות".
הלקח שלי: אל תתייאשו, השינוי מקורו בטבע - והוא אפשרי.
עשרות שנים אני מסקר את התחום המדיני והביטחוני, ומעולם לא ראיתי דבר כזה: מדינה שמתכוננת לחטוף טילים ורקטות, ולא עושה דבר