בפתח השבוע החשוב ביותר לישראל מאז תחילת המלחמה, אנו מתבשרים על החדשות הלא-פחות ממדהימות, אולי מבעיתות צריכה להיות המילה, שראש הממשלה בנימין נתניהו מתכנן לפטר את שר הביטחון יואב גלנט ולאחר מכן גם את הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר, כדי למנות לעצמו מטבחון מדיני "ממושמע יותר". הדיווח ב"כאן 11" של טל שלו, אמר שנתניהו תיכנן לעשות זאת מיד עם שובו מארה"ב אך המצב הביטחוני (כלומר האירוע שבו נהרגו 12 ילדים במג'דל שמס), גרם לו לדחות את החלטתו. גורם בכיר במערכת הביטחון אמר אמש ל"ידיעות אחרונות", ש"הכוונה של נתניהו ברורה: להדיח את גלנט ואת כל ראשי מערכת הביטחון. הוא חותר למונרכיה ומנסה להתנער מאחריות על אף שהוא האחראי הראשי לנסיבות המטרימות".
רוב אזרחי ישראל שחוששים כרגע לשלום ילדיהם ולשלומם שלהם בעקבות איומי הנקמה של חיזבאללה ואיראן, עסוקים בחישובים נוסח: "האם הממ"ד בבית מספיק", "האם תהיה הפסקת חשמל לאחר תקיפה מאיראן", "האם אספיק להגיע למקלט הציבורי עם תינוק על הידיים באמצע הלילה או שעדיף לי כבר להישאר בבית".
אבל למרבה התדהמה מסתבר שנתניהו ושליחיו בתקשורת עוסקים בכלל בהכנות למלחמה אחרת - נגד אלה שהעזו לחלוק על המלך בעודם חושבים על טובת הממלכה, נגד אלה שיצאו נגד נתניהו לפני המלחמה ובמהלכה. תומכיו טוענים שגלנט, הלוי ובר אחראים לכישלון הביטחוני הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל. לכל אחד מהם יש אחריות למה שאירע. חלקם הודו בכך ואף קראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אבל איפה האחריות של האיש שעמד בראש המערכת מאז 2009, בשעה שהתחלפו כאן שישה שרי ביטחון, שלושה רמטכ"לים וארבעה ראשי שב"כ? איפה האחריות של האיש שסירב לחסל את יחיא סינוואר לפחות שש פעמים למרות המלצות השב"כ? איפה האשמה של מי שהחליט לשחרר את סינוואר בעסקת שליט (כדי לעצור את מחאת הקוטג') ואיפשר להעביר לחמאס 360 מיליון דולר במזומן בשנה שסייעו לחמאס להכין את מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר?
שלושת האנשים שנתניהו סימן, הצליחו מאז תחילת המלחמה לשקם ולבנות מחדש את מערכת הביטחון המוכה ולהשיב מלחמה, ודווקא בעיתוי הקריטי כל כך לביטחונה של המדינה, כולנו זקוקים להם שם. הבעיה של נתניהו היא שהם לא ממושמעים מספיק. זה שבועות ארוכים שליחיו בתקשורת מנהלים קמפיין מכוער נגד השלושה, בעיקר משום שהם מסרבים ליישר קו עם נתניהו. הם רוצים שהם וגם ראש המוסד, דדי ברנע, יעשו את דברו של המלך וחצר ביתו. למאמץ הזה מצטרפים גם עיתונאים בכירים שעושים בשבועות האחרונים מאמץ גדול לתקוף את מערכת הביטחון כאילו היא האויב.
אתמול שבו חברי צוות המו"מ לעסקת החטופים מפגישה עם עמיתיהם המצרים. הדיווחים האחרונים מספרים שהעסקה תקועה. בשישי בערב הודלפו לאולפני הטלוויזיה ציטוטים מהשיחות בין נתניהו לחברי הצוות מיום רביעי שעבר המדגישים את המתיחות בין צוות המו"מ בעסקה לשחרור החטופים, אך זוהי רק טיפה בים. המחלוקות בין נתניהו לחברי הצוות קשות ועמוקות יותר ממה שתואר. חברי הצוות מבינים שנתניהו מנסה לטרפד את העסקה. לא בגלל דאגתו לביטחון ישראל, או מהיותו מנהל מו"מ קשוח - את זה כבר למדנו שאינו יודע לעשות מעסקת שליט. הם הבינו שנתניהו שחתום על ההצעה הישראלית/אמריקאית ונרקמה באישורו, פשוט מוסיף בכל פעם דרישות שלא היו שם קודם, כדי למנוע עסקה. וזאת למרות שנמצאו לסוגיות הבעייתיות פתרונות יצירתיים בסיוע המתווכות.
נתניהו הפך למסכל המרכזי של עסקה בגלל החשש שלו שהפסקת אש תביא להפלת ממשלתו. הוא לא יאפשר לעסקה לקרות והוא יעשה הכל כדי להיפטר מכל מי שיעז לקרוא עליו תיגר, אפילו אם מדובר בחוות דעת מקצועית.
נתניהו הפך למסכל המרכזי של עסקה בגלל החשש שלו שהפסקת אש תביא להפלת ממשלתו
