"בכל יום הוא לקח אותי לעבודה והיה עושה הליכה להביא את העיתון של הבוקר. אתמול זה היה שונה, הוא לקח אוטובוס במקום לעשות הליכה. שאלתי את הבן שלי איך זה שאבא עוד לא הגיע הביתה. לא ידעתי מה קרה, הייתי בעבודה", כך סיפרה אתמול מרים סומיכי, רעייתו של אברהם ז"ל (80) שנרצח בפיגוע הדקירה בחולון שלשום.
"המדינה איבדה אדם גדול, הוא היה הכתר על הראש שלי. היה אבא טוב וסבא", ספדה לבעלה ז"ל, שהובא שלשום למנוחות בבית העלמין בחולון, והותיר אחריו שני ילדים וחמישה נכדים.
מחקירת הפיגוע עלה כי המחבל, עמאר רזק כאמל עודה (35) מסלפית, נכנס לישראל ללא היתר לפני מספר ימים דרך מחסום חיזמה. הוא החל את מסע הדקירות בפארק שמאחורי תחנת הדלק ברחוב משה דיין, והמשיך משם לכיוון המדרכה ותחנת האוטובוס – שם נדקר סומיכי ז"ל. לאחר מכן הוא נוטרל על ידי שוטרים מתחנת חולון שעברו במקום והבחינו במתרחש. בתחנת האוטובוס הונחו אתמול אבנים ודגל ישראל.
בבית העלמין בחולון נטמנה גם רינה דניב ז"ל (66), הנרצחת הנוספת בפיגוע. בעלה שמעון (68), שנפצע בפיגוע, הגיע להלוויה מספר שעות לאחר האירוע, כשהוא יושב בכיסא גלגלים. אתמול הוא החל לשבת עליה שבעה במחלקה הכירורגית בבית החולים וולפסון בעיר.
הוא סיפר כי הם נהגו לעשות הליכות באופן קבוע בפארק שבו אירע הפיגוע, ושיחזר את רגעי האימה: "זה היה עניין של כמה שניות. הוא בא מאחורה והתנפל עלינו. בקושי הספקתי להתאפס, הורתעתי, ואחר כך ראיתי את אשתי מלאת דם. ברגע הראשון אתה לא מבין מה זה היה, רק אחרי כמה דקות כשמד"א והמשטרה הגיעו, הבנתי שזה משהו יותר גדול".
דניב ז"ל הייתה חתומה על כרטיס אדי, ומשפחתה החליטה לתרום את קרניות עיניה. "היא הייתה בת זוג מדהימה", ספד לה בעלה, "דאגה לכל פרט בחיים, שלא יחסר דבר. היה לה זיכרון פנומנלי של תאריכי ימי הולדת, אז היא תמיד התקשרה לכולם. היה חשוב לה לשמור על קשר גם עם הדודות והדודים. היא כל הזמן הייתה נותנת מעצמה את המקסימום, כולם אהבו אותה מאוד-מאוד".
בפיגוע נפצע גם יעקב לברטוב (26), שטייל במקום עם כלבו. "הוא הלך מולי", תיאר לברטוב ממיטתו בבית החולים, "ופתאום הרגשתי שהוא פגע לי בכתף".
