התחבורה הציבורית בישראל מסובסדת עבור הצרכן בכ-85%, מה שעלה למדינה בשנת 2024 לא פחות מ-16 מיליארד שקל. ולמרות זאת, מרבית אזרחי מדינת ישראל משתמשים ברכב הפרטי. למעשה, ישראל היא אחת המדינות עם שיעור השימוש הנמוך ביותר בתחבורה ציבורית ביחס לשאר מדינות ה-OECD. והסיבה? ברורה לכל מי שנסע בתחבורה ציבורית בארץ: שילוב של חוסר גדול בקישוריות, תכנון לא מיטבי של תוואי הנסיעה, מהירות הנסיעה, ואיכות השירות, בדגש על אינספור איחורים ואוטובוסים ש"מדלגים" על תחנות או פשוט לא מגיעים אליהן.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
ועדיין, כששאלנו את גלעד ריקלין, מנכ"ל אגד — חברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל שיש לה יותר מ-10,000 עובדים, אלפי אוטובוסים, חברת הסעות גדולה וגם פעילות תחבורה ציבורית בחו"ל – איזה ציון הוא נותן לתחבורה הציבורית בארץ בסולם של 1 עד 10, הוא ענה: 7. בראיון הוא מסביר: "בסך הכל, אפשר להגדיל משמעותית את ההיקף של התחבורה הציבורית בארץ, אבל הוא לא מאוד קטן כשמשווים למדינות באירופה. איפה כן הבעיה בעיניי? בעיקר בתוך הרשויות המקומיות, ובסיפור של נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ). זה אבי החטאים, כי 98% מהאוטובוסים שלי יוצאים מהתחנה הראשונה שלהם בזמן — אבל ברגע שאין נת"צ, אני לא יכול להבטיח לנוסעים שהאוטובוס יגיע בזמן. אני חושב שהמדינה חייבת להשקיע בנת"צים. בהולנד למשל, הרוב המוחלט של הפעילות שלנו היא בנת"צים, ושם אני כמו רכבת לצורך העניין — אני יודע להתחייב לנוסע שאהיה בתחנה ב-9:07. נת"צים זה הפתרון, אין שאלה בכלל. זה גם מה שיגרום לכך שאנשים יעברו מתחבורה פרטית לציבורית".
שרת התחבורה פחות מסכימה איתך בנושא.
"שרת התחבורה אומרת: 'אני בעד נת"צים, אבל אני לא רוצה שהם יהיו בחלק מהזמן ריקים'. אני לא עושה דיאלוג בכלל עם שרת התחבורה או עם מנכ"ל המשרד שלה, ואני לא רוצה לפרש את העמדה שלה. אני נפגש עם מנהל רשות התחבורה הציבורית ועם הצוות המקצועי במשרד".
אתה חושב שיש בעיה עם זה שמנכ"ל חברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל לא נפגש עם שרת התחבורה?
"כל שר בוחר במה הוא מתעסק. יש דרג מקצועי, ואנחנו עובדים מולו שנים, גם כשמרב מיכאלי הייתה שרת התחבורה. העמדה שמציגה הרשות לתחבורה ציבורית היא שצריך נת"צים. למה זה לא קורה? מכל מיני סיבות – ראשי רשויות שמתנגדים, אולי יכולת הביצוע של משרד התחבורה וכיוצא בזה".
אתה בעד תחבורה ציבורית בשבת?
"אני בעד. אבל יש דרג מדיני ויש סטטוס קוו, לכן זה לא קורה".
ריקלין (54) מכהן כמנכ"ל קבוצת אגד החל משנת 2022, לאחר שהיה סמנכ"ל הכספים של החברה והוביל את מכירת 60% מהחברה לקרן קיסטון ב-2.96 מיליארד שקל, לפי שווי חברה של 4.93 מיליארד שקל. לפני אגד כיהן ריקלין כסמנכ"ל כספים בחברת מקורות וככלכלן בתפקידים שונים באגף התקציבים במשרד האוצר. הוא בוגר תואר ראשון במשפטים ובכלכלה, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובחשבונאות. ב-2014 החל לעבוד באגד והיה אחראי בין היתר על המעבר של הקבוצה מאגודה שיתופית לחברה בע"מ, ומאז כניסתו לתפקיד המנכ"ל הוא מקדם בעצימות את פעילות החברה בחו"ל.
אגד היא חברת התחבורה הציבורית הוותיקה בישראל. עד סוף שנות ה-90 היא סיפקה שירותי תחבורה ציבורית כמעט בכל חלק בארץ. "עד שנת 2000 אגד הייתה מונופול. היינו בערך 75% מהשוק", אומר ריקלין, "אחר כך התחילו המכרזים, והיום אנחנו 30% מהשוק בערים, בפער יחסית גדול של פי שניים מהחברה השנייה הכי גדולה, שהיא דן. זה תלוי איך סופרים את זה, יש כל מיני שיטות למדוד, אבל זה סדר הגודל".
כמה עובדים יש לכם?
"בכל הקבוצה יש לנו 10,500 עובדים, כ-8,000 בישראל ועוד 2,500 בחו"ל. יש לנו 3,000 אוטובוסים בתחבורה ציבורית בארץ, עוד 300 אוטובוסים של 'אגד היסעים', שמתעסקת בהסעות למקום העבודה, טיולים, תיירות חינוכית, טיולים לחו"ל וכו', ועוד הרבה מאוד קבלני משנה. בחו"ל יש לנו עוד כ-1,000 אוטובוסים. מעבר לתחבורה הציבורית — שזה העסק העיקרי שלנו – ולחברת אגד היסעים, יש לנו את רשת המוסכים לאוטובוסים, שהיא מבחינתנו מנוע צמיחה משמעותי עם הרבה ביקוש, ויש לנו 51% מחברת תבל, שמפעילה את הקו האדום של ה'דנקל', הרכבת הקלה בגוש דן. ניגשנו עכשיו למכרז של הקו הירוק והסגול, ובכל מכרז עתידי, כמו מטרו למשל, הכוונה היא להיכנס גם. בכל יום אנחנו מסיעים קרוב למיליון איש רק באוטובוסים. אין עוד אף גוף בישראל, פרטי, ממשלתי או ציבורי, שנותן שירות לכל כך הרבה לקוחות ביום. בנוסף, יש לנו פעילות בנדל"ן, ואת הפעילות בחו"ל, כרגע בהולנד ובפולין, שמהווה כ-30% מהעסקים".
כמה מתוך אלפי האוטובוסים שיש לכם הם חשמליים?
"בסוף השנה נהיה עם כאלף אוטובוסים חשמליים, בערך חצי בארץ וחצי בחו"ל. כיום אנחנו בערך על 800. צריך לזכור שהיום אין כמעט אוטובוסים בין-עירוניים חשמליים, כי זה לא כדאי".
איך המלחמה השפיעה על הקבוצה שלכם?
"המלחמה פגעה בנו בשני מקומות. אחד, הייתה איזושהי פגיעה במספר הקילומטרים של נסיעה (אגד מקבלת כסף מהמדינה לפי ק"מ נסועה וגם תמריצים בהתאם למספר הנוסעים — ד"ר). בחודש הראשון של המלחמה הייתה ירידה משמעותית בנסיעות, וגם היום יש לנו פגיעה מסוימת בצפון. למשל, אנחנו מפעילים את התחבורה הציבורית בקריית-שמונה, שם ירדה הפעילות, אבל גם שם אנחנו עדיין בפעילות של כ-75% . כלומר הירידה הזו שולית מאוד ביחס להכנסות של כל אגד. אגב, יש לנו נהג בקריית שמונה שניצל בשניות מנפילה על הכביש בעיר.
"בפן השני, אנחנו מקבלים תגמול גם על מספר הנוסעים, והייתה פגיעה גם בו. אני מקבל מהמדינה סכום מסוים על כל קילומטר, וברגע שאני עובר כמות מסוימת של נוסעים, אני מתחיל לקבל כסף גם על כל נוסע נוסף. המסה הגדולה של ההכנסות היא מהקילומטרים, אבל גם ההכנסות ממספר הנוסעים זה לא גרושים. לכן, אם יש מלחמה וכתוצאה מכך פחות נוסעים, זה משפיע.
"איפה כן הבעיה אבל? בשנה האחרונה, וגם בשנת 2025, חוץ מאיזה שני פרויקטים, משרד התחבורה לא מוסיף לי ולשאר המפעילים קילומטרים, הן מסיבות תקציביות והן בגלל המחלוקת שהייתה בין שרת התחבורה לבין משרד האוצר, שבה מירי רגב טענה שהיא מעדיפה שהכסף ילך להנחות, ולא לתגבור והוספת קווים".
ומה דעתך על רפורמת "צדק חברתי" של רגב למתן הנחות, בעיקר בפריפריה?
"אני חשבתי שהדבר הנכון היה להעביר את הכסף להגדלת הקווים, ולא להורדת מחירים. יש השפעה להורדת המחיר על השימוש בתחבורה ציבורית, אבל הגדלת התדירות הרבה יותר משמעותית".
מנכ"ל אגד נאלץ להתמודד עם שורה של נושאים נוספים שעולים שוב ושוב לכותרות, בהם אירועי אלימות של נהגים וכלפי נהגים, שמציפים את הרשתות חדשות לבקרים, תופעה אדירה של אי-תיקוף באוטובוסים, לצד תלונות על אלימות של פקחים ומחאות חוזרות ונשנות של עובדים שדורשים שיפור בתנאים. רק לאחרונה השביתו העובדים חלק גדול מפעילות האוטובוסים באזורי הקריות, ירושלים ורחובות למשך כשעתיים וחצי.
על המשא ומתן שמתנהל עם העובדים, ריקלין מסרב להגיב ("אני מאמין שנגיע איתם להסכמה"). על התופעות של האלימות באוטובוסים ואי-התיקוף יש לו דווקא הרבה מה להגיד. "הבעיה המרכזית היא באלימות נגד נהגים ופקחים. אנחנו מתמודדים איתה ברמה ממש יומיומית ויש פה קושי לא קטן, כי בסוף הנהג נמצא באוטובוס והמשטרה לא תמיד מגיעה, ולא תמיד מגיעה בזמן", אומר ריקלין. "החברה בישראל היא חברה אלימה. מה שאתה רואה ברחוב ובבתי החולים, אתה גם רואה באוטובוס. אבל יותר קשה להגן על נהג האוטובוס מאשר על עובד בבית חולים, כי שם אתה יכול לשים מאבטחים, ואני לא יכול לשים מאבטח בכל אוטובוס. כחברה אני מנסה לתת את ההגנה הכי טובה שאני יכול לנהגים ולעובדים שלי. במקביל יש פרויקט של משרד התחבורה שאני מקווה שהוא יתקדם, של יחידת התערבות מהירה של אופנועים שיגיעו בכל פעם שיהיה איזשהו אירוע. הבעיה של נהגים אלימים היא שולית. אנחנו מטפלים בהם בשיא החומרה, עד כדי פיטורים".
לפי ההערכות, כ-20%-30% מכלל הנוסעים באוטובוסים בישראל לא מבצעים תיקוף בעלייה לאוטובוס, כלומר למעשה לא משלמים.
"רמת אי-התיקוף באגד יותר נמוכה מזה משמעותית. אני חושב שיש שיעור כל כך גבוה של אי-תיקוף בארץ בגלל סיבה תרבותית. כנראה שאנשים לא מבינים שכשהם עולים לאוטובוס ולא משלמים הם בעצם גונבים כסף, כי זו המשמעות. זה כמו להיכנס לסופר ולגנוב. אנשים חושבים, 'האוטובוס ממילא נוסע, אז מה זה משנה'. דבר נוסף זה שנעשו מספר מהלכים שנועדו לשפר את חוויית הנסיעה, בהם אי-שימוש במזומן, אפליקציות תשלום, וכניסה מהחלק האחורי. אלה הגבירו את תופעת אי-התיקוף. ראינו למשל שכשאדם עולה לאוטובוס ומשלם בטלפון הנייד, הסיכוי שהוא לא ישלם בסופו של דבר הרבה יותר גבוה מזה שמשלם עם רב-קו".
בכל זאת, החלטתם לאחרונה להפסיק לתגמל פקחים לפי כמות הדוחות שהם מחלקים, בין היתר ברקע טענות על "רדיפה" של פקחים את הנוסעים. מה הוביל להחלטה?
"ברגע שהבנו שיש בעיה של אי-תיקוף, הגברנו את האכיפה, ופתאום אנשים אמרו: 'רגע, שינו את כללי המשחק'. באשר לטענה של אלימות פקחים, כשבדקנו את הסיפור, ראינו שרק 1.5% מהאנשים שקיבלו קנסות התלוננו שהפקח דיבר אליהם בגסות, וגם הם לא תמיד צודקים. איך אני יודע? כי על הפקחים שלי יש מצלמת גוף, ובכל פעם שיש תלונה אנחנו בודקים ורואים שברוב המקרים לא הייתה שום בעיה.
"אנחנו מתגמלים את הפקחים כי זה מקצוע קשה שדורש עימות עם הלקוחות בסיטואציה קשה, ואם אני רוצה לוודא שהפקח עושה את העבודה שלו, אני מתמרץ אותו. הייתה ביקורת ציבורית גדולה שאם הפקח יקבל כסף הוא ייתן יותר דוחות לא מוצדקים. אני חושב שזו ביקורת פסיכולוגית. קיבלנו החלטה שלא יהיה תגמול ישיר, למרות שאני מאמין שהתגמול הישיר הוא נכון, בתנאי שאתה מדריך את הפקחים ובודק את האירועים. אבל הייתה ביקורת כל כך גדולה שאמרנו, 'למה אנחנו צריכים להתמודד עם זה? ננסה לעשות את הבקרה על הפקחים בצורה אחרת, למשל של הערכת מנהל'".
שאלה אחרונה, אולי קצת מצחיקה: רץ ברשת סרטון של אוטובוס של אגד שמסתובב ברחובות עזה, דבר שעורר לא מעט תהיות וביקורות.
"קודם כל, זה סרטון משוחזר מ-2022, שצץ כל פעם, זה לא חדש. אני באמת לא יודע להגיד איך זה קרה. מאז שאני בחברה, מעולם לא גנבו אוטובוס. זה לא אוטובוס שלי, זה בטוח. אגד מוכרת אוטובוסים ישנים לפירוק, אבל מוחקים מהם את הסימנים של אגד. יכול להיות שמישהו לקח אוטובוס כזה ורשם 'אגד', לא יודע".
