דנה לובינסקי
בת
אֲנִי מוֹחֶקֶת מֵעֵינַיִךְ הַקְּטַנּוֹת
אָדָם קַדְמוֹן וּכְלֵי מַשְׁחִית,
רֶשֶׁף אֵשׁ עוֹלֶה מִצֹּר,
בְּשׂוֹרַת הָאֵשׁ וְהַבָּשָׂר,
אֲנִי מוֹחֶקֶת
זֵעַת נִילוּס וְנַאֲקַת טִיט בַּעֲרֵי הַמִּסְכְּנוֹת,
מִרְבְּצֵי צַעַר הַמַּתֶּכֶת — הַבַּרְזֶל וְהָאָרָד,
אֲנִי מוֹחֶקֶת מִלְחֲמוֹת הַמֶּלַח
סַנְוְרֵי הָרֹמַח,
הַתֹּאַם הַמַּבְעִית שֶׁל תִּיפוּף הַלִּגְיוֹנוֹת;
וְאִם יִהְיֶה זֶה הֶעָבָר
בִּתִּי
הָבָה נְשַׁנֵּן —
דִּבְרֵי יְמֵי הַיָּם,
הִיסְטוֹרְיַת הָאֲדָווֹת,
עֲבָרָהּ שֶׁל הַחִטָּה
הָבָה וְנִלְמַד —
תּוֹלְדוֹת הָעֲרִיסָה
מִישֶׁהוּ מוֹחֶה לְמִישֶׁהִי בַּעֲדִינוּת עֲסִיס אַגָּס מִתְּפִיחַת הַלֶּחִי —
הָבָה וְנִלְמַד עֲלִילוֹת הַמִּמְחָטָה.
מאיה ויינברג
*
שֶׁקֶט הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר בַּחֶדֶר
שֶׁקֶט מְבֹרָךְ
שֶׁקֶט מְיֻחָל
שֶׁקֶט מְאַפְשֵׁר
כָּעֵת הַכֹּל מִתְכַּסֶּה שָׁקֵט
וְהַשֶּׁקֶט מִתְפַּשֵּׁט
מִתְמַזֵּג מִתְאַזֵּן
הַשֶּׁקֶט הַקָּדוֹשׁ
הַשֶּׁקֶט הַמְּכוֹנֵן
שֶׁקֶט בָּאָזְנַיִם בַּגַּב
הַתַּחְתּוֹן בְּמַעֲרֶכֶת
הַנְּשִׁימָה בְּכִיס הַלֵּב
הַשֶּׁקֶט מְנַקֶּה אֶת שֶׁקָּדַם לוֹ
עוֹבֵר דָּבָר דָּבָר וּמְטַהֵר
הַשֶּׁקֶט הַמַּאֲזִין
הַשֶּׁקֶט הַמְּהַרְהֵר
הַשֶּׁקֶט שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֹמֶץ וּרְשׁוּת
שֶׁקֶט שֶׁאֵינוֹ מֻפְרָע
שֶׁקֶט מְסַחְרֵר
שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁאֵינוֹ חָסֵר
שֶׁקֶט אָדִישׁ שֶׁאֵינוֹ אוֹיֵב
אֵינוֹ חָבֵר שֶׁאֵינוֹ כָּל
דָּבָר אַחֵר
פְּרָט לְשֶׁקֶט
שֶׁצִּבְעוֹ שֶׁקֶט
שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ שֶׁקֶט
שרי שביט
מלחמה
אֶל הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה אַתְּ נִכְנֶסֶת כְּמוֹ גַּנֶּבֶת. בְּשֶׁקֶט,
בְּצַעַד דַּק,
מִתְיַשֶּׁבֶת עַל כִּסֵּא פְּלַסְטִיק בַּפִּנָּה.
כּוֹבַע הַקַּשׁ מֻנָּח לְצִדֵּךְ כְּשֶׁאַתְּ צוֹפָה בִּשְׁמוֹת הַמֵּתִים.
הָאֹדֶם דּוֹהֶה עַל שְׂפָתַיִךְ
כָּתֹם אָדֹם עַל מַפָּה לְבָנָה.
בְּסִפּוּרִים טוֹבִים אֲנָשִׁים רָצִים מִמַּחְסָן לַאֲגַם
עַל מְנַת לְהַצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם בִּקְפִיצָה,
בִּזְמַן שְׂרֵפָה.
אֲבָל אַתְּ יוֹשֶׁבֶת קָרוֹב לָאֵשׁ
נוֹשֶׁמֶת עָשָׁן וְגִצִּים
שׁוֹמֶרֶת מֶרְחָק בָּטוּחַ
מִן הָאֲדָמָה.
