הנימוקים הביטחוניים לביטול ההופעות של טיילור סוויפט בווינה, לא מנחמים את אלפי המעריצות והמעריצים שטסו להופעה מישראל.
נורית טויטו (28), המתגוררת בווינה במסגרת שליחות מטעם המדינה, תיכננה להגיע להופעה שהייתה אמורה להתקיים הערב. "אני מעריצה של טיילור מכיתה ח', וכבר בחודש יוני ידעתי שאלך להופעה. לצד האכזבה על ביטול ההופעה, ברור לי שנמנע אסון גדול. יותר משאני מאוכזבת - אני לחוצה מהעובדה שהטרור הגיע גם לפה. אני רוצה לקוות שאולי עכשיו, יתייחסו באירופה יותר ברצינות לאיום של ארגוני טרור".
מיה יערי (25) טסה לווינה בשני בערב, יחד עם אימה איריס. אחרי שטיסתן עם אוסטריאן אירליינס בוטלה, הן קנו כרטיסי טיסה של אל על לאתונה, ומשם לקחו טיסת המשך לווינה. "התחושה מבאסת, בכיתי. חיכינו להופעה מלא זמן. אני מעריצה שלה 15 שנה וזו הייתה אמורה להיות ההופעה הראשונה שאראה. אבל ברור שלאור ההתראות הביטחוניות עדיף שההופעה לא תתקיים.
"מרגע ההודעה על הביטול, התחלנו לחשוש ולשמור יותר על ערנות ברחוב", הוסיפה יערי. "למרות שכרטיסי טיסה הלוך-חזור, עם הביטולים והטיסות שמצאנו מהיום למחר עם קונקשיין - עלו 1,000 יורו לכל אחת – החלטנו ישר לחזור לישראל".
מיך קובלסקי הגיע לווינה בשלישי להופעה שהייתה אמורה להתקיים הערב, עם חברים. "כשההופעה בוטלה היינו בשוק וחשבנו שזו רק שמועה בהתחלה. קצת בכינו ופרקנו רגשות אחרי שמחכים למשהו 14 חודשים - ובעצם אחרי כל מה שעברנו מאז שקנינו. המלחמה שפרצה בארץ, המתיחות הביטחונית, הלחץ מביטול הטיסה לפה - ההופעה הזו הייתה כמו נקודת אור עבורנו. "יש גם תחושה של פחד, וירדה ההבנה שאם ההופעה לא הייתה מתבטלת - היינו יכולים למות", הוא מוסיף. "סוויפטיות מהעולם לא יבינו אותנו. עבורנו כישראלים שהגיעו להופעה זה יותר תחושת תסכול שהטרור מלווה אותנו גם לפה. בסוף, כמה שאנחנו מבואסות מזה, קורים בחיים שלנו דברים גדולים וחשובים יותר, ואנחנו חושבים גם על אנשים שאין להם את הפריווילגיה להתבאס מהופעה שבוטלה, כמו למשל רוני אשל, תצפיתנית סוויפטית שנרצחה ב-7 באוקטובר שהייתה איתנו בלב".
