תגובת הנגד של תיקון חוק תובענות ייצוגיות שיפחית מאוד את השימוש בכלי הזה: בלשכות המסחר מזהים עלייה דרמטית בהגשת תובענות ייצוגיות, במיוחד נגד עסקים קטנים, כדי להספיק ולנצל את התקופה המאפשרת זאת עד שהחוק ייכנס רשמית לתוקף.
תיקון חוק תביעות ייצוגיות עבר בקריאה ראשונה ומטרתו להפחית מאוד את השימוש לרעה שעושים עורכי דין, שמנצלים את החוק הרבה פעמים בציניות גם כנגד עסקים קטנים. איגוד לשכות המסחר, ממובילי המאבק עם ח"כ אביר קארה, הקים קו לסיוע משפטי ראשוני חינם. בשבוע שעבר נרשם מספר שיא של פונים למוקד. מנהל המוקד ליאור מנחם אמר ל"ממון": אנחנו נתקלים בסיפורים קורעי לב. עסקים גדולים יודעים להתמודד וגם התובעים יותר זהירים איתם, אבל לעסקים קטנים יש בעיה אמיתית. מאז שעבר החוק בקריאה ראשונה קיבלתי מאות פניות, פי שניים מבכל התקופה שהמוקד עובד. הקורבנות הם עסקים קטנים. יש כאלה שכל המחזור שלהם 10,000 שקל לחודש, ובגלל חוסר ידע מתלבשים עליהם, כי לא כתבו למשל 'פרסומת' על פנייה ללקוחות. פנה אליי זוג נשים שאופות ללא גלוטן לבתי קפה, תבעו אותן על 2.5 מיליון שקל כי המדבקות האדומות לא הושמו במיקום הנכון, או אם שכולה, עם עסק זעיר - מדריכת תזונה קטגונית, והיא נתבעת על הודעה ששלחה למישהו. הרבה מהפונים מקבלים מכתב התרעה מעורך הדין, שמראש כוונתו להגיע לפשרה ולא לביהמ"ש, והעסק שחושש מכניסה להליך משפטי יקר וממושך, נכנע ומוכן לשלם פשרה".
נזק נוסף הוא הקושי בבנק שבו נתקל עסק שהתביעה מופיעה בדירוג האשראי שלו. "פנה אליי מישהו מטבריה שהתלבשו עליו ומתכוון לסגור את העסק. או עוסקת זעירה שממש ברחה ללונדון מפחד התביעות. לשכת המסחר נותנת להם ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום או מסובסד כשההנחיה היא לא לשלם כלום ולא לוותר בפשרה", אומר מנחם.
שחר תורג'מן, נשיא אגוד לשכות המסחר אמר ל"ממון": "זאת התעללות. התפתח ענף לתביעות ייצוגיות שבמקור נועד להגן על האזרח, ובפועל התפתח לענף הכנסות לקבוצה של עורכי דין".
