היום האולימפיאדה תגיע לסיומה. מדובר במבצע שידורים לא פשוט. על אף הביקורת הרבות עליו לאורך השנים, ערוץ הספורט יכול לטפוח לעצמו על השכם על השבועיים הללו. הערוץ התעלה על עצמו, כמו הסיסמה של המתחרים: יותר שידורים, פחות דיבורים. הפעם נתנו לאולימפיאדה לדבר בזכות בעצמה, מתוך הבנה שהיא לא צריכה שיגדילו אותה. זאת לא ליגת העל בכדורגל, שאותה צריך לפאר בצורה מלאכותית כדי שיצפו במשחק המרכזי ולשכנע בפרומואים שזה "המשחק הכי חשוב של העונה".
מעל כולם באולימפיאדת פריז 2024 עומדת מירי נבו. אלה היו המשחקים שהפכו את נבו לאגדה בתחום שידורי הספורט, לצד הגדולים ביותר אי פעם. בעוד הגדולים ביותר עשו את זה בעיקר דרך שידורי כדורגל וכדורסל, נבו עלתה לגדולה (כשדרנית, כמגישה היא מספר 1 כבר המון שנים) דרך אולם הג'ודו וההתעמלות. כל מדליה ישראלית הופכת להרבה יותר מתוקה כשנבו בעמדת השידור, כשהיא לא שם אז מרגישים את זה.
הרי במה שדר ספורט טוב נמדד? ביכולת שלו להפוך לחלק אינטגרלי מהאירוע, ומצד שני לא להתרומם מעליו. לא לכפות את עצמו על השידור ולהפוך לאירוע המרכזי, אבל מצד שני כן לעשות צעד קדימה כדי שיזכרו את השידור. אם ספורטאים מחכים שהיא תצעק "יש מדליה!" וחולמים על זה בלילה, אז נבו עשתה את שלה. הקאצ'פרייז הזה תפס והפך לחלק מהפסקול האולימפי הישראל. אף זכייה במדליה לא שלמה אם נבו לא צעקה "יש מדליה!". נבו שמה את עצמה כבר בטוקיו 2020 בליגה אחרת, ובפריז היא המריאה לגבהים חדשים. אי-אפשר לדמיין שידור מדליה אולימפית בלעדיה.
זה לא רק הקול והיכולת לזהות רגע אולימפי נדיר, זה גם הידע העצום שיש לנבו בענפים שאותם היא משדרת. יש שדרי כדורגל ישראלי שלא שולטים בו, כמו שהיא שולטת בהתעמלות אמנותית או בג'ודו. שידורי הספורט עדיין נשלטים (גם בעולם) בידי גברים, בצורה כמעט אבסולוטית. אנחנו בישראל נמצאים כבר בעתיד בזכות נבו. היא כבר מזמן הפנים של ערוץ הספורט, המגישה המובילה שלו, ועכשיו היא גם השדרנית המובילה בספורט הישראלי. אם היה הר ראשמור לתקשורת הספורט הישראלית, הפנים שלה היו שם.
השילוב שלה עם אריק זאבי (בג'ודו) ונטע ריבקין (בהתעמלות האמנותית) עבד בצורה מושלמת. היה שידור גם מקצועני בצורה בלתי רגילה, וגם פטריוטי במידה הנכונה. פרשני הכדורגל יכולים ללמוד דבר או שניים מנטע ריבקין ומאריק זאבי, ששולטים בענף שהם מפרשנים בצורה עיוורת, ויודעים איך לתווך את זה גם למי שאינו מבין בספורט. כשלצידם יש אוטוריטה כמו נבו, אולי זה הופך ליותר קל. גם באולימפיאדת לוס-אנג'לס 2028 נתרגש כשנבו תצעק "יש מדליה!".
בקטנה
הכל מאוד אקראי במהדורת שישי של ערוץ 13 (שנקראת "זמן שישי"), כל כך אקראי עד ששידרו שם סוג של קולאז' מוזר של סטנדאפיסטים מגיבים ברשת לאיומים האיראניים באמצע התוכנית. הייתי צריך לבדוק כמה פעמים שאני לא נמצא בטיקטוק. מיד אחרי הצחוקים חזרו שם לנתח ברצינות אם אפשר למוטט את חמאס. אי-אפשר להמציא את זה.
