אין מגשרים לשפה האמהרית ומינוי פרויקטור הבריאות ליוצאי אתיופיה מתעכב כבר קרוב לשנה. כך נחשף אתמול בדיון מיוחד שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת בדבר מצבם הבריאותי של יוצאי אתיופיה. הדיון נערך לאחר פרסום נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנחשפו לראשונה ב"ידיעות אחרונות", ומצביעים על פערים משמעותיים בין יוצאי אתיופיה לבין יתר הישראלים – גם כארבעה עשורים לאחר שהחלה עליית יהודי אתיופיה ארצה.
הדיון נערך לבקשתה של ח"כ צגה מלקו (הליכוד) ויש לציין כי מלבדה ויו"ר הוועדה, יונתן מישרקי – אף חבר כנסת לא טרח להגיע לדיון. מנתוני המחקר שהוצג עולים, כאמור, פערים משמעותיים בנגישות לשירותי בריאות בקרב יוצאי אתיופיה, וההשלכות קשות ומטרידות. על פי הנתונים, שיעורי התמותה בקרב גברים יוצאי אתיופיה גבוהים משמעותית לעומת יתר האוכלוסייה בכל קבוצות הגיל. בגילי 0 עד 24 שיעור התמותה עמד על 0.52 פטירות ל-1,000 תושבים, לעומת 0.34 ביתר האוכלוסייה. בקרב בני 44-25 הפער גבוה עוד יותר - 1.45 לעומת 0.78 בהתאמה. בנוסף, בשנת 2021 נרשמו 16.1 התאבדויות ל-1,000 תושבים לעומת 4.2 בלבד ביתר האוכלוסייה - כמעט פי ארבעה. עוד עולה כי שיעור תמותת התינוקות עד גיל שנה היה גבוה יותר לעומת שאר האוכלוסייה היהודית, אך נמוך מכלל האוכלוסייה.
הוועדה דרשה ממשרד הבריאות לאסוף נתונים באופן שיטתי וסדור בנוגע לבריאותם של יוצאי אתיופיה ולקדם את תוכנית ההסברה לבריאות הנפש ולמניעת אובדנות במיזם המשותף עם ערוץ הטלוויזיה בשפה האתיופית, לקיים שיח ישיר עם יוצאי הקהילה כדי לעמוד מקרוב על הצרכים הייחודיים שיש לקהילה, ולדווח לוועדה בתוך חודש - על ניצול התקציבים שהוקצו לטובת התוכנית לקידום בריאות הקהילה האתיופית של משרד הבריאות, וכן התקציב התוספתי שניתן. ואולם, יש לציין כי במשרד הבריאות ממתינים כבר כשנה לתקן למינוי פרויקטור לקידום הבריאות בקרב יוצאי אתיופיה – שטרם אושר.
