חבילת גזירות כלכליות על הציבור, שעלותה למשפחה תגיע לאלפי שקלים בשנה, כלולה בצעדים שנבחנים בימים אלה במסגרת "תוכנית החירום" שמגבשים בכירי משרד האוצר, בניגוד לדעתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.
הקרע במשרד האוצר נובע מכך שעד עתה לא מקדמים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר הכנת תקציב ל-2025, אף שהכנתו אורכת זמן רב ויהיה קשה מאוד במצב הדברים הנוכחי להעביר אותו בזמן. בראיון ל-ynet התחייב סמוטריץ' להעביר את התקציב בזמן ותקף חזיתית את יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים באוצר: "אנחנו כבר בעיצומם של דיוני עומק על התקציב. אני לא בטירונות, ועם כל הכבוד, יוגב גרדוס לא אמור לפתוח לי שעון ולקבוע לי לוחות זמנים. יהיה תקציב בזמן והוא יהיה אחראי, והוא ייתן מענה לכל צורכי המלחמה, בחזית ובעורף ובאחריות כלכלית".
יחסים רעועים בצמרת
סמוטריץ' מתכוון להביא לאישור הממשלה אחרי חגי תשרי תקציב שלא יכלול חוק הסדרים, לראשונה מאז שנת 1985. לתקציב צפויות להיות צמודות, ככל הנראה, רק מספר מצומצם מאוד של רפורמות דחופות, אך בכל מקרה לא חוק הסדרים רחב היקף, כפי שנהוג להביא לאישור בצמוד לכל תקציב מדינה. תקציב המדינה לשנה הבאה צפוי לעמוד על כ-600-610 מיליארד שקל — הגבוה ביותר אי פעם.
למרות הוצאות המלחמה הגדולות, סמוטריץ' נחוש שלא להעלות מיסים באופן משמעותי ולא לקצץ בשיעורים נרחבים במשרדי הממשלה (וגם לא לסגור משרדים מיותרים). כזכור, הגירעון בתקציב המדינה נכון לחודש שעבר הגיע כבר ל-8.1%, אך שר האוצר ממשיך לטעון כי הוא יתכנס עד סוף השנה ליעד שנקבע במסגרת התקציב, של 6.6% (גירעון גבוה מאוד בפני עצמו). סמוטריץ' מסייג זאת בתנאי שלא תפרוץ מלחמה כוללת.
עם זאת, בשל הקפאת כל הדיונים וההכנות לגיבוש התקציב, החליטו בכירי משרד האוצר להכין מה שהם מכנים "תוכנית חירום כלכלית לעת מלחמה". הכנת התוכנית נעשית בניהול המנכ"ל שלומי הייזלר. בראש הצעדים תהיה הקפאה מלאה החל מינואר 2025, חוץ מחריגים בודדים, של כל הקצבאות, של העלאות תקרות תשלומי מסים ושל השכר הממוצע במשק.
יחסי חלק מהבכירים במשרד האוצר עם השר סמוטריץ' רעועים מאוד. עם אלה נמנים בעיקר ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס והיועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג. בכיר באוצר אמר ל"ממון" אתמול: "אין ברירה. המצב הכלכלי הולך ורע וכמי שיש להם אחריות ראשונה במעלה למצב המשק ועתיד הכלכלה, אנחנו חייבים להגיש הצעה לביצוע צעדים דחופים. זאת, כאשר ברקע קיים החשש המתחזק אצלנו שדירוג האשראי של ישראל עלול להיות מופחת כבר בקרוב ועלינו לנסות ולפעול כדי למנוע זאת".
30 מיליארד שקל
המשמעות של תוכנית החירום שמגבשים באוצר למשקי הבית תהיה אובדן של כ-3% מהצמדת הקצבאות – דמי אבטלה והבטחת הכנסה, קצבאות לחד-הוריות, לאמהות, מזונות ועוד. לפי ההצעה המתגבשת, יוקפאו גם סכומי המענקים לחיילים משוחררים, מענקי לידה, מענקי לימודים, קיצבאות שארים ועוד. ככל הידוע, ההצעה מחריגה מההקפאה רק קצבאות לבעלי מוגבלויות, לנזקקים לסיוע סיעודי ועוד חריגים מעטים.
עוד בתוכנית החירום, שתכלול צעדים בהיקף של 25-30 מיליארד שקל: הקפאת השכר הממוצע במשק; ביטול הפטורים ממס על השכרת דירה כבר מהשקל הראשון; הקפאת גיוס עובדים למשרדי הממשלה ולכלל המגזר הציבורי, למעט חריגים שיאושרו; הפחתת הטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון; העלאת מס הרכישה לבעלי דירה שנייה או שלישית ומעלה; העלאה אפשרית של מס החברות לתקופה מוגבלת; העלאת המע"מ באחוז נוסף בשנת 2026 (כבר אושר בממשלה ובכנסת שהמע"מ יועלה באחוז אחד ל-18% ב-1 בינואר 2025); ביטול הטבות מסוימות במסי יבוא; איחוד מדרגות המס של 10% ו-14% למדרגה אחת של 14%; יוקפאו כל נקודות הזיכוי; תבוטל הטבה לילד השישי ומעלה בקצבאות הילדים; יוטל מס על שירותים דיגיטליים (כמו נטפליקס).
כמו כן יציעו חלק מבכירי האוצר לעכב בשנה השקעה בתשתיות (הרחבת כבישים והנחת מסילות ברזל, קווי ביוב וכדומה). כמו כן, תיבחן הגדלה מועטה נוספת של תוספת המס שאושרה רק לאחרונה על הסיגריות ומשקאות חריפים. לכל אלה יתווסף קיצוץ רוחבי מצומצם נוסף בתקציבי הקניות של משרדי הממשלה, ככל הנראה למעט משרדי הביטחון וביטחון הפנים, אך ייתכן שיוחרגו הפעם מהקיצוץ גם תקציבי הבריאות, הרווחה והחינוך, כך שהקיצוץ יהיה מצומצם למדי.
עוד יוצע לקיים מבצע רחב של רשות המסים לגביית חובות עבר, ושוב יוצע לסגור מספר משרדי ממשלה מיותרים, כמו משרד המורשת, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ומשרד ירושלים ומסורת ישראל (בהרכב הממשלה הנוכחית, הסיכויים מועטים).
שר האוצר מתנגד כאמור לצעדים ודחה גם כמעט את כל הצעות מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', להעלאות ולשינויי מסים, כמו את הצעתו לבטל את הנחת המע"מ על יבוא אישי עד לערך של 75 דולר. למעשה, לפי שעה לא מאשר שר האוצר לבצע שום מהלכים שיקטינו אפילו במעט את הגירעון בתקציב. גורמים בכירים באוצר מטילים ספק בכך שיאושרו רוב הצעדים שיגובשו בתוכנית החירום, למרות נחיצותם, בשל התנגדות השר והממשלה להטלת גזירות על הציבור.
שר האוצר לא מאשר שום מהלכים שיקטינו את הגירעון בתקציב. גם גורמים בכירים באוצר מטילים ספק שיאושרו רוב הצעדים שיגובשו בתוכנית הרחבה, למרות נחיצותם
