לאיש אין ספק שמהלכי איראן וחיזבאללה ישפיעו על המגעים להפסקת אש בעזה - אבל עד שזה יקרה, במערכת הביטחון ממשיכים לדחוף להסכם, גם כזה שלא ישיב את כל החטופים בפעימה אחת. גורם ביטחוני שמעורה בפרטים, ואינו פוליטי, אומר: "ברור שהיינו רוצים לשחרר את כל החטופים, במיוחד החיים, בפעם אחת. אבל צריך להתקדם עם עסקה בפרק הזמן הנוכחי כדי להציל כמה שיותר".
"נחזיר את כולם, נתארגן ונחזור להילחם. הפסקת אש היא לא סיום המלחמה", אומר הגורם. בתשובה לשאלה האם העסקה טובה, הבכיר משיב: "לא. הייתי רוצה לשחרר הרבה יותר חטופים חיים. אבל האם העסקה נכונה לעכשיו? כן". הבכיר, כמו יתר המערכת, לא התרגש מהודעת חמאס לפיה הארגון לא ישלח נציגים לפסגה ביום חמישי. גורמים מקצועיים שאינם פוליטיים אומרים שמטרת חמאס היא לא פיצוץ השיחות, אלא שיפור תנאים במו"מ. במערכת גורסים כי יחיא סינוואר מעוניין בסבירות גבוהה בהסכם בשלב הנוכחי, שכן החיסול של מוחמד דף ובכירים אחרים היווה מנוף לחץ אפקטיבי וגם הבנה שמנהיג חמאס הוא הבא בתור.
1 צפייה בגלריה
yk14037219
yk14037219
(הפגנה בקריאה להשבת החטופים, במוצאי השבת | צילום: מוטי קמחי)
אלא שבינתיים המחלוקת היא לא רק בין ישראל לחמאס, אלא גם בתוך ישראל. רק אתמול נרשמה הסלמה נוספת במערכת היחסים בין ראש הממשלה לשר הביטחון, שהחליפו מהלומות בזמן שהציבור נושא אליהם עיניים עם פנס ביד אחת וגנרטור בשנייה.
חשוב לקרוא את הדברים שאמר ל"ידיעות אחרונות" קצין בכיר, שמכיר היטב את הוויכוחים, התדרוכים והחשדנות בין נתניהו ומערכת הביטחון. "גם אם קצינים בכירים חושבים אחרת מראש הממשלה במסגרת המו"מ לעסקה, עמדת נתניהו נובעת דווקא ממניעים ענייניים", הוא אומר. "במערכת הצבאית קיימת תמימות דעים בנוגע לניסיון של הדרג המדיני, גם בסביבת נתניהו וגם בסביבת שר הביטחון, לגרור את הקצונה הבכירה לוויכוחים פוליטיים. אני חושב אחרת מנתניהו, אבל סבור שההתעקשות במו"מ היא עניינית ולא פוליטית וכבדת משקל - גם בעניין ציר פילדלפי, גם בעניין מעבר רפיח וגם בסוגיית החזרת התושבים לצפון הרצועה".

הניסיונות לגשר על המחלוקות

אותו קצין מאמץ את עמדת המערכת, לפיה ניתן להתמודד עם הסוגיות הללו ולא להחמיץ את חלון הזדמנויות, אולי האחרון, להציל חטופים חיים. במערכת טוענים שקיימת דרך לרבע את המעגל בנוגע לסוגיות שבמחלוקת, ובינתיים לנצל כל דקה כדי לפעול בפילדלפי ולפרק את אימפריית המנהרות שהוקמה שם. "אנחנו חייבים להמשיך לפעול ולפרק את התווך התת-קרקעי", אומר גורם צבאי הבקיא בפעילות בפילדלפי, "גם אם רוב המנהרות לא פעילות בשנים האחרונות, אנחנו חייבים להשמיד את התשתית שלהן - וזה לוקח זמן". גורם נוסף מודה: "הפעילות הצבאית להשמדת התשתיות בפילדלפי עלולה להתנגש עם תנאי עסקה עתידית". אך במערכת הביטחון מאמינים שיימצאו הפתרונות הטכנולוגיים שיסייעו בגילוי מנהרות או ניסיונות הברחה - ויהיו מקובלים על המתווכות.
גם מעבר רפיח היה ונותר אחד מסלעי המחלוקת במו"מ. בישראל מסרבים לנוכחות חמאס בצידו העזתי של המעבר. הפער שקיים, בעיקר בין הדרג הביטחוני לדרג המדיני, זו זהות האנשים שיהיו שם. בצה"ל, כמו במוסד ובשב"כ, רוצים לראות נציגות פלסטינית לצד ארגון בינלאומי. זהו מתווה שיהיה מקובל על המתווכות ויסייע ללחץ על חמאס, שיפסיד לראייתו סמל סטטוס שלטוני לרשות הפלסטינית, שנואת נפשו. בדרג המדיני טרם חצו את הרוביקון הפוליטי הכרוך בהחלטה כזאת. זה לא יוסיף ליציבות הקואליציה, שספק אם תשרוד שחרור רוצחים שצפוי בכל תרחיש של הסכם.
המתווכות מפעילות הרבה מאוד לחץ על שני הצדדים בנוגע למעבר רפיח. פתיחת המעבר חשובה לקהיר - ציבורית וכלכלית. כמעט כל הגורמים איתם שוחחנו אמרו שלבסוף הדרג המדיני יידרש להתפשר, שכן לא תהיה לגיטימציה ציבורית לסרב לעסקה רק כי גורם פלסטיני שמקורב בצורה כזאת או אחרת לרשות הפלסטינית יעמוד במעבר רפיח במקום שוטרי חמאס. "הדרג המדיני יצטרך להתפשר כאן ולאפשר נוכחות שלהם במעבר", אומר בכיר ביטחוני. "בתוך עזה אני לא רואה אפשרות של חזרת הרשות הפלסטינית כרגע. המצרים מאוד לוחצים שנפתח את המעבר. זה חשוב להם גם מול דעת הקהל הפנימית להראות שהם מסייעים הומניטרית לתושבי עזה וזה כמובן גם חשוב להם כלכלית".
פער נוסף שמלווה את המו"מ הוא החזרת תושבי עזה לצפון הרצועה. בצה"ל, כמו בשב"כ, מוטרדים בעיקר מחזרת חמושים ביכולת המוגבלת למנוע את הסתננותם, בהינתן אישור לאוכלוסייה לנוע לצפון. בדרג המדיני יש מי שמוטרד גם מההיבט התודעתי של המהלך. "מציאות שבה תושבי עזה חוזרים לבתים בצפון בעוד שלא כל הקיבוצים בשער הנגב חזרו הביתה היא מורכבת תודעתית", הסביר גורם מדיני בשיחה עם גורמי ביטחון. בכל מקרה, אם ישראל תאפשר החזרת תושבים לצפון הרצועה, המהלך יצטרך להתבצע בצורת הדרגתית ומושכלת, תחת פיקוח ביטחוני הדוק, גם מודיעינית וגם במרחב החיץ שבין עזה לבין היישובים הישראליים.

התגובה שתעצב מציאות

מה שיקרה מהרגע שהתגובה של איראן וחיזבאללה תצא לדרך, יעצב את המשך המלחמה.
לפי גורמים ביטחוניים, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה החליט להגיב לחיסולו של פואד שוכר, שכיהן כרמטכ"ל הארגון. כוחותיו של נסראללה עוקבים על הגדר ויכולת הנזק שלהם משמעותית. ואולם, זה לא אומר שהוא ימהר לגרור את לבנון למלחמה. הציבור הלבנוני מוסיף להפעיל לחץ אזרחי על חיזבאללה והן על מה שנשאר מהממשלה הלבנונית הכושלת. התושבים שם לא רוצים מלחמה. "מדברים על לחץ בתל-אביב? בלבנון הלחץ הוא פי ארבעה", אמר קצין בכיר בשיחה עם "ידיעות אחרונות". "אם נסראללה יעשה טעות ויגיב באופן לא מידתי, זאת תהיה הזדמנות לצאת למתקפה ישראלית שתוביל למציאות חדשה בגבול הצפון. עיצוב המציאות מחדש עם מתקפה ישראלית יחזיר את התושבים לבתיהם בגבול הצפון בתנאים טובים, לאחר מהלומה קשה שתנחית ישראל על לבנון".
במערכת הביטחון טוענים כי גם אם רוב האזרחים והאזרחיות ישהו במקלטים לזמן ממושך יותר ממה שהם מכירים מהסבבים מול חמאס, זהו מחיר שניתן לשלם בתמורה לשינוי המציאות בגבול הצפון.
גם בחזית האיראנית, הדאגה היא לא חד-כיוונית. "איראן מבינה - הפעם, בניגוד לתגובה שבאה אחרי 'ליל הכטב"מים', אנחנו נגיב אחרת אם נותקף", אומר קצין בכיר. "לכן בטהרן מחשבים היטב את התגובה לחיסול של איסמעיל הנייה בטהרן, המיוחס לישראל. הם ראו מה עשינו בתימן ומבינים איזה נזק אנחנו יכולים לגרום לכלכלה שם".
הרצון האיראני לנקום עדיין בוער, אבל גם החשש ממלחמה כוללת לא מרפה. הכישלון המבצעי של "ליל הכטב"מים" באפריל מחליש מבחינתם עוד יותר את התיאבון: למרות שאז נשברה המשוואה בין שתי המדינות, האיראנים לא ירצו להיתפס שוב כמי שלא מסוגלים להנחית מכה על ישראל.