הנתיב שהוביל את עו"ד רונית אשד לוי לתפקיד מנכ"לית "אפריקה התחדשות עירונית" עובר בין בית-שמש לפנימיית בויאר בירושלים. "אני מבית-שמש במקור, עיר לא מפותחת ולא עשירה, ובכיתה ז' עזבתי אותה ויצאתי להתחנך בפנימיית בויאר בירושלים, שם פגשתי ילדים מכל הארץ וחוויתי את המשמעות של כור ההיתוך", היא אומרת ומציינת שהמשמעות הזו היא שמלווה אותה בתפקידה הבכיר כאשר היא נפגשת עם תושבים ממקומות שונים ומגוונים בארץ, במסגרת פרויקטים עירוניים של פינוי-בינוי.
"כאשר מגיעים לתפקיד כזה עם הידיעה הברורה שהגיאוגרפיה לא רלוונטית לאיכות ולמהות של אדם ולהיותו ערכי או חכם, אז נפטרים מהאדנותיות ורואים את האדם שמולך, לא את התבניות שלכאורה יוצרות ומגדירות אותו. אני מגיעה לפרויקט של פינוי-בינוי בתחושה של חרדת קודש, מול אנשים שפתחו בפנינו את הבית, נתנו אמון, ומזכירה לעצמי כל הזמן שאני עובדת עבורם, בין אם הם מדימונה, מאשקלון או מגבעתיים".
אנשים מסתכלים על פינוי-בינוי כעל תוכנית של פריווילגים, אבל בעיניה מדובר בהצלה של מבנים מתפוררים שנבנו כאן לפני עשרות ומאות שנים, וזו הדרך הבדוקה להבטיח את המשך התקיימותם, תוך כדי מתן מענה לתושבים גם מבחינת מיגון ביטחוני וגם מול רעידות אדמה. "את המצב האחד אנחנו חיים באופן יומיומי, ולגבי המצב השני – הוא בטוח יגיע, רק שאין לנו מושג מתי", היא אומרת.
את דרכה התחילה בחברה כעורכת דין צעירה, צמחה מלמטה עד לכיסא המנכ"לית, וכיום היא מנווטת אותה באחת התקופות המורכבות שידענו במדינה. כמנכ"לית "אפריקה התחדשות עירונית", שנמצאת בבעלות מרכזית של ענקית הבנייה "אפריקה ישראל מגורים" יחד עם "כלל ביטוח ופיננסים", אשד לוי היא אחת הנשים המשפיעות ביותר בתחום הבנייה בישראל, ולמרות זאת היא מקפידה להדגיש: "לפני הכל, אני אמא לארבעה ילדים". היא נשואה לאריק, "בעלי היקר, מהנדס מכונות". הם גרים בהרצליה, יש להם שלושה בנים ובת בגילי חמש עד 14, וגם כלב.
אחד הייעודים שהיא מייחסת לפינוי-בינוי הוא מתן הזדמנות למי שגורלם לא שפר עליהם. וכאן חוזרת לדבר מגרונה אותה ילדה קטנה מבית-שמש: "פינוי-בינוי מאפשר מוביליות חברתית למשק בית שבדרך כלל אין לו דרך אחרת לקבל עוד 800 אלף שקל לערך הדירה. כשנותנים למשק בית שכזה הון, זה משנה חיים כי הם יכולים לקחת משכנתה הפוכה כנגד הקירות האלה", היא אומרת, "אדם עם דירת 80 מ"ר יכול לומר לי – 'אני לא צריך דירה חדשה וגדולה של 92 מ"ר, אני רוצה דירה כמו שהייתה לי, של 80 מ"ר, אבל חדשה, עם חניה ומחסן'. במצב כזה הוא מקבל לידיו את הסכום ששווה לערך של החדר הנוסף, הוא ממשיך להתגורר באותה שכונה, רק בתנאים משופרים – גם מבחינת חשבון הבנק וגם מבחינת רמת הדיור".
לדבריה, פרויקט פינוי-בינוי משפיע לא רק על מה שקורה בתוך הבית. "זה לא כמו תמ"א שבה הורסים בניין אחד ובונים תחתיו בניין חדש", היא מסבירה, "כאן לוקחים מתחמים עירוניים שלמים ובונים אותם מחדש תוך מחשבה על טיוב של תנאי המחיה בשכונה. למשל, אם אנחנו בשדרה פעילה של העיר, נרצה שתהיה חזית מסחרית משלימה. אם השכונה ליד בתי ספר וגני ילדים, נרצה לשלב בה פינות ירוקות. הכי חשוב זה לייצר קהילה בתוך שכונות ותיקות ומתפקדות, כי מעצם העובדה שמדובר בשכנים שעשרות שנים גרים ביחד, נוצרו שם קהילתיות וערבות הדדית שאני רוצה לשמור עליהן. אז אני מחזקת להם את מקומות המפגש, הופכת אותם למטופחים ולרב-דוריים, כאלה שבבוקר יהיו מיועדים למשחקי קלפים ומפגשי מבוגרים, אחר הצהריים לחוגים ובערב להורים הצעירים וילדיהם. ברגע שמכוונים את בניית השכונה להתאמה רב-גילית, היא גם מתחדשת".
לפי מה קובעים איפה עושים פינוי-בינוי?
"יש את פאקטור של סיכון רעידות אדמה ביישובים שיושבים על השבר. אנחנו לא יודעים מתי יהיו רעידות אדמה, ולכן צריך להספיק לחדש כמה שיותר מתחמי מגורים כדי להיות ערוכים חלילה כשהאיום יתממש".
ואיך שיתוף הפעולה של הרשויות?
"מובן שהרצון של ראשי העיריות מכתיב אם עושים פרויקטים של התחדשות עירונית. יש ערים שרוצות ועושות ויש בהן נכונות מאוד גדולה, כמו ירושלים, נתניה, רחובות, באר-שבע, חיפה שעברה מהפכה פוליטית, אבל יש גם רשויות שלא מעוניינות בהתחדשות עירונית, למשל בגלל היעדר היכולת לתת מענה לציפוף תחבורתי. כלומר, אם אין לך מערכת תחבורה מספיק טובה, או אם האג'נדה שלך כראש עירייה היא להימנע מפקקים, ברור שתעדיף לא להוסיף תושבים לשכונות. יש גם ראשי עיריות שלא דוחפים להתחדשות עירונית כי הם לא רוצים להעמיס על התשתיות הציבוריות הקיימות כמו גנים או בתי ספר, כי אם אתה הורס 100 דירות ובונה 300 במקומן, יש לך עוד 200 בתי אב שמצטרפים לעיר, ואם אין לאן להתרחב זה יוצר עומס".
מה הכי מקדם התחדשות עירונית?
"כאשר ברור שלצד ההתחדשות תהיה גם תמיכה להקמת עוד בתי ספר, גני ילדים, שטחי תעסוקה ושטחי מסחר. כל אלה מהווים מערכת עירונית אקולוגית שתדע לפרנס ולשאת את עצמה. בנוסף, חשוב לצד ההתחדשות להוביל גם הקמת שטחים ציבוריים וירוקים. אני יושבת עם ראשי הרשות ובודקת מה נכון ומה הצרכים בשטח, וביחד אנחנו מדייקים את התמהיל".
איך היחס אלייך בתחום כל כך גברי?
"יש הרבה פרגון ואהדה. אני מחכה ליום שבו המגדר כבר לא יהיה הנושא".
ומה אומרים בבית?
"אני רוצה לשמש דוגמה לבת שלי ולחברות שלה וגם לחברות של הבנים שלי, שיראו שזה בהישג יד להיות מנכ"לית ושאני יכולה להיות גם אמא שאופה עוגיות, וגם לנהל חברה גדולה".
