להורדת הדירוג של ישראל לא תהיינה השלכות כלכליות. לאחר ששתי סוכנויות הדירוג המובילות, מודי'ס ו-S&P כבר הורידו את הדירוג במהלך חצי השנה שחלפה - פיץ' רק נגררת אחריהן.
כעיקרון, להחלטות של סוכנויות בינלאומיות לדירוג אשראי על שינויים בדירוג של מדינות השפעה מועטה בלבד על שווקים ועל המעמד הכלכלי של המדינות המדורגות. המשקיעים המוסדיים הגדולים מבצעים הערכות פיננסיות משל עצמם, והמשקיעים הקטנים לא מתעניינים בדוחות של סוכנויות הדירוג. יתר על כן: הסוכנויות הללו חורגות מהייעוד שלהן כשהן מתיימרות לתת ציונים לכלכלות לאומיות, ולא מסתפקות בהערכת ההסתברות שממשלה זו או אחרת לא תפרע במועד את האשראי שלקחה בחוץ לארץ. זו התיימרות ללא כיסוי ריאלי.
באשר לישראל, הסוכנויות הדגישו בכל סקירותיהן את ההשפעה הגדולה של הגיאופוליטיקה על הדירוג, וההתארכות הלא צפויה של מלחמת חרבות ברזל מעניקות צידוק מלא להורדת הדירוג.
כל זה לא פוטר את ממשלת ישראל, את רה"מ ואת שר האוצר מניהול מדיניות תקציבית נכונה – לא כדי לשאת חן בעיני הסוכנויות לדירוג האשראי, אלא כדי להקל על אזרחי המדינה. מדיניות שצריכה לספק את המענה הראוי לאתגר המלחמה הגדול, ולא מספקת.
תקציב 2024 עלול להסתיים, להערכת אנשי האוצר, בגירעון הגדול ב-20 עד 25 מיליארד שקל מהתכנון, ועל תקציב 2025 טרם החלו דיוני עומק.
הממשלה עדיין בורחת מבשורה: מימון עלויות המלחמה הנוספות מחייב העברת משאבים מצריכה פרטית לצריכה ביטחונית. העברה שיכולה להיעשות רק באמצעות הגדלת הכנסות ממסים, כשנטל המיסוי הנוסף הכרחי שיהיה הוגן, שוויוני ונטול אינטרסים פוליטיים.
זהו גם המסר החבוי בסקירות של פיץ' השבוע ושל הסוכנויות האחרות: על הנהגתה הכלכלית של ישראל להתייצב מול המציאות כמות שהיא, ולהגיב מיד על ההחמרה המסתמנת בה. לא לגרור רגליים, לא להמציא פטנטים, לא לסמוך על "יהיה בסדר" ולא לסמוך על אלוקי ישראל. בראיון לשבועון החרדי "משפחה" אמר סמוטריץ': "אם ניישם את התורה, נזכה לשפע כלכלי". אמירה משונה: ממתי שפע כלכלי הוא פרס של אלוקי ישראל על "יישום התורה"? הקפדה על המצוות לא תשפר את דירוג אשראי; אישור תקציב אחראי במועדו כן ישפר.
