השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ושר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ממפלגתו, יצחק וסרלאוף, עלו אתמול להר הבית לרגל תשעה באב והתפללו להחזרת החטופים, לשלום החיילים ולניצחון במלחמה. בזמן עלייתם עשרות פעילי ימין התפללו ברחבת ההר, בניגוד לסטטוס קוו שבמסגרתו יהודים אינם מתפללים במקום.
גם אתמול, כמו במקרים קודמים שבהם עלה בן גביר להר, עוררה עלייתו למקום סערה בינלאומית. "ארצות-הברית עומדת נחרצות על שימור הסטטוס קוו ההיסטורי ביחס לאתרים הקדושים בירושלים. כל פעולה חד-צדדית המסכנת את הסטטוס קוו אינה מתקבלת על הדעת", נמסר משגרירות ארה"ב בישראל.
גינויים חריפים הגיעו גם מצד ירדן, ערב-הסעודית ומצרים. "ירדן היא האחראית על מסגד אל-אקצא", זעם אתמול בכיר ירדני, איש השלטון בעמאן. "בן גביר בא ודורס לא רק את ההסכמות, אלא מזהם את קודש הקודשים של המוסלמים, שנתון לאחריותה של ירדן. מדובר בשטח של 144 דונם, שמוגדר כאזור תפילה למוסלמים בלבד. איפה נתניהו, כשהם מניפים את דגל ישראל בשטח התפילה שמוקצה למוסלמים? אנחנו רואים את המתנחלים רוקדים, מבסוטים מעצמם, כאילו המתחם הזה שייך להם. זאת דריסת רגל חד-צדדית ואני לא מבין את ההיגיון. הלא כל העולם כועס עליכם בגלל המהלך הזה, לא רק ירדן והמדינות המוסלמיות. הצלחתם לעורר מדינות באירופה וגם את הממשל האמריקאי".
"אנחנו בתשעה באב, הר הבית, באים לציין כאן את חורבן בית המקדש. אבל צריך גם להגיד ביושר: יש התקדמות מאוד גדולה כאן במשילות, בריבונות. יהודים שמתפללים כאן", אמר אתמול בן גביר על ההר. "המדיניות שלנו היא לאפשר תפילה. אני אומר דבר נוסף: אנחנו חייבים לנצח במלחמה הזאת. חייבים לנצח ולא ללכת לוועידות בדוחא או בקהיר, אלא לנצח אותם, להוריד אותם על הברכיים – זה המסר. אנחנו יכולים לנצח את חמאס, להוריד אותו על הברכיים".
בהודעה רשמית שפירסמה יצאה לשכת ראש הממשלה נגד מעשיו של בן גביר: "קביעת המדיניות בהר הבית כפופה ישירות לממשלה ולעומד בראשה. אין מדיניות פרטית של שר כלשהו בהר הבית – לא של השר לביטחון לאומי ולא של שום שר אחר. האירוע הבוקר בהר הבית הוא חריגה מהסטטוס קוו. המדיניות של ישראל בהר הבית לא השתנתה – כך היה וכך יהיה".
העימות בין בן גביר לנתניהו, ולמפלגות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – סביב העלייה להר הבית, חזר על עצמו לא אחת מאז מונה בן גביר לשר. אבל זו לא הסיבה היחידה למתיחות שבין נתניהו לשר לביטחון לאומי בממשלתו. גם סירובו של נתניהו לצרף את בן גביר לקבינט המלחמה המצומצם הוביל לעימות גדול, שבשיאו הודיע בן גביר שלא יתמוך ביוזמות חקיקה שמקדם יו"ר ש"ס אריה דרעי – דבר שמקשה על הקואליציה ומכניס מקלות בגלגליה.
אבל מערכת היחסים של נתניהו לא מעורערת רק מול בן גביר. יחסיו מול שר הביטחון, יואב גלנט, הם עכורים מאוד עוד מימי המהפכה המשפטית, והמשקעים ביניהם רק החריפו מאז החלה המלחמה. גלנט יצא נגד עמדת נתניהו גם בנושא חוק הגיוס, ונתניהו אף שקל להחליף את גלנט בתפקידו בעיצומה של המלחמה, אולם חזר בו בינתיים.
גם שר הכלכלה, ניר ברקת, מותח זה שבועות רבים ביקורת על נתניהו, כמו גם על שר הביטחון גלנט, ומלין על המדיניות הרופסת של הממשלה שמפקירה את הצפון ועל עצימות לא גבוהה מספיק בעזה. מנגד, נתניהו האשים אותו בכך שהוא לא מטפל ביוקר המחיה ובנושאים שנוגעים למשרדו.
יחסים מתוחים לתקופות מסוימות קיימים גם בין נתניהו לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בסביבת נתניהו האשימו לא מזמן את סמוטריץ' בכך שאינו מתרכז בכלכלה ומתערב בנושאים שלא קשורים אליו. בהזדמנויות שונות ניסו להדביק לסמוטריץ' את הכישלון לטפל ביוקר המחיה בהתאם להבטחת הבחירות. סמוטריץ' לא נותר חייב ויצא להתקפה משלו.
בכיר נוסף שמנהל מערכת יחסים מתוחה עם נתניהו, עוד מימי הבחירות, הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, יולי אדלשטיין. המחלוקת ביניהם התעצמה בעקבות חוק הגיוס הנפיץ, אחרי שאדלשטיין הודיע שלא יתיישר עם הצרכים הקואליציוניים אלא אך ורק עם צורכי הצבא, מה שקומם מאוד את לשכת ראש הממשלה.
