מקור בכיר התקשר אליי. לא ההוא שכולם מתכוונים אליו, אלא מקורב בכיר. אתה טועה, הוא אמר. נתניהו לא מחבל במו"מ לשחרור חטופים. הוא צובר נכסים בשטח, כדי למקסם את מספר המוחזרים החיים כבר בסיבוב הראשון. הנה, טען המקור, נכנסנו לרפיח, וזה רק שיפר את מצבה של ישראל. הקשבתי. תמיד טוב להקשיב דווקא למי שמנסה לשכנע אותך שאתה טועה.
לגופו של עניין, אני לא חושב שנתניהו מחבל במו"מ. יכול להיות שהוא אכן מנסה לשפר את מצבה של ישראל במו"מ. הלוואי שזה היה מצליח לו. ואם הוא גם יגיע להפסקת אש, ואפילו יסלול את הדרך למגה-דיל עם ארה"ב וסעודיה, לצורך גיבוש חזית אזורית נגד איראן - אהיה בין הראשונים שאחשוב שהוא צריך לקבל פרס נובל לשלום, וגם את עסקת הטיעון הכי מקילה שאפשר. נכון שיש מחנה שימשיך לתעב את נתניהו, גם אם יחתום על הסכם שלום עם סעודיה וגם אם יביס את חיזבאללה ואיראן. אבל נדמה שרוב מבקרי נתניהו לא כועסים עליו בגין הכוונות שלו. הכוונות מצוינות. הוא רצה באמת ובתמים להכשיל את פרויקט הגרעין האיראני. הוא רצה באמת ובתמים לפרק את חיזבאללה מארסנל הטילים האדיר. הוא באמת ובתמים חשב שפתרון הבעיה הפלסטינית נעוץ בחיזוק חמאס. אבל זה לא הצליח לו. אז למה שמישהו יאמין שדווקא בעניין החטופים הוא יצליח? הרי גם אם הוא רוצה, נניח, למקסם את מספר המוחזרים, הם הולכים ומתמעטים.
1 צפייה בגלריה
כרזה עם תמונות משפחת ביבס שהושחתה, השבוע. כל יום ללא שחרור החטופים הוא עוד יום של דימום פנימי
נתניהו, הרוב לא שונא אותך. להפך. רבים, אני ביניהם, מתפללים כל בוקר כדי שתצליח. אבל לאחר עשור וחצי עם מצעד כישלונות, התפילות כנראה לא מתקבלות. והדרך היחידה להציל את המדינה היא כנראה לפנות את הדרך למישהו עם אסטרטגיה אחרת.
ועוד משהו. בארצות המערב היה גל מפחיד של תלישת תמונות של חטופים. זה קרה במרחבים ציבוריים. זה קרה בקמפוסים. אלה היו שונאי ישראל. ראינו והתפלצנו. העיכוב בשחרור החטופים עושה לנו משהו רע. מאוד רע. גם במדינת ישראל יש גל מפחיד של השחתת מודעות על חטופים והתנכלות למשפחות החטופים. כִּסְדֹם הָיִינוּ? לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ? וכל יום שעובר ללא שחרור חטופים, הוא עוד יום של דימום פנימי.
זה תענוג, זמרי?
שני תאומים בני ארבעה ימים, כך פורסם בהרחבה בתקשורת העולמית, נהרגו השבוע בעזה. אין בן אנוש שיישאר אדיש לנוכח האב שממרר בבכי. זה כואב. זה עצוב. אבל יש הרבה מאוד סימני שאלה. לפי תחקיר שפורסם ברשת X, משהו שם לא מסתדר. כנראה עוד נחזור לסיפור הזה.
על דבר אחד אין ויכוח. יש בעזה הרבה טרגדיות. וכשאיש תקשורת, יותם זמרי, מציג וידיאו של עקורים בעזה ומוסיף את המילה "תענוג" - הוא מקרב את עצמו לרמה המוסרית של חמאס. לא שכחנו את 7 באוקטובר. לא שכחנו את הזוועות. לא שכחנו שמבחינתם, גם רצח של תינוק יהודי הוא "תענוג". זה אומר שאנחנו צריכים לאמץ את המוסר שלהם? השתגענו? הטרגדיות הללו קורות משום שעל רצועת עזה השתלט ארגון איסלאמיסטי רצחני. וכל מקום שהמטורפים הללו שולטים בו הוא מקום של שפיכות דמים וחורבן. חמאס רוצה שזה יקרה. חמאס רוצה שיאשימו את ישראל. הוא יודע שזה מחליש אותה. כך שמי שמאשים את ישראל הוא משרת נרצע של חמאס.
לא, זו לא שקמה
בראיון לגל"צ אמר השבוע חילי טרופר: "יש בי הערכה גדולה למחאה שעצרה את המהפכה המשפטית, אבל יש לי איתה מחלוקת עמוקה על שימוש בכלי של אי-התייצבות". שקמה ברסלר ענתה לו מיד: "האם הוא היה מוכן לשרת בדיקטטורה. כן או לא". מנהיגי המחאה מסרבים להבין שה"אי-התייצבות" הייתה נקודת שפל. היא לא עצרה את המהפכה. היא פגעה בה. והשאלה עצמה היא הטעיה. ראשית, משום שכשאיראן, חמאס וחיזבאללה קמים עלינו להשמידנו, אז מתייצבים להגן על המדינה. לא על המשטר. ושנית, עם כל הביקורת על היוזמות של לוין ורוטמן - ישראל לא הפכה לדיקטטורה. ומי שמכשיר אי-התייצבות היום יחטוף אותה בריבית דריבית כשתקום בישראל ממשלה שתרצה לפנות מאחזים. גם התומכים של סמוטריץ' יודיעו על "אי-התייצבות". זו מתכונת בטוחה להתפרקות.
יום אחד, נקווה שבקרוב, תסתיים המלחמה הארורה. ישראל תצטרך להיכנס לשיקום. אין צורך להסכים עם כל מילה של טרופר, ולא של דוברי התנועות שמחפשות מכנה משותף, כדי לדעת שיהיה צורך בגמילה מהרדיקלים. ולא, הכוונה היא לא לשקמה ברסלר. הם אולי לא רבים, אבל הם בולטים והם הרסניים. אפשר לצחוק מכאן ועד להודעה חדשה על כך שחסידי הפשרה, המתונים, אנשי המרכז, הם "חסרי חוט שדרה", ו"רגל פה רגל שם", ו"חסרי נחישות", ושאר ירקות. צריך רק לזכור שהאלטרנטיבה העיקרית להם היא הנחושים באמת. בן גביר וכסיף.
החוליגנים והשר
לפני כחודשיים פנו אליי פעילים מאחת העמותות שמסייעות לפלסטינים. הם הציגו לי סרטון מראס עין אל-עוג'ה בבקעת הירדן, שבו נראים צעירים יהודים גונבים, לכאורה, עדר עיזים של כפריים פלסטינים. צריך להיזהר עם קטעי וידיאו כאלה. לפעמים הם ערוכים. לפעמים הם לא מציגים את התמונה המלאה. פניתי לדוברות המשטרה. נעניתי ש"החקירה נמשכת במטרה להגיע לחקר האמת". היא כנראה עדיין נמשכת, משום שמאז לא הגיע עדכון.
לפני שבוע הייתה עליית מדרגה. רכב עם חמש נשים בדואיות נרגם באבנים ונשרף כשנכנס בטעות למאחז גבעת רונן בשומרון. התרגלנו כבר שאירועים כאלה קורים כשיהודים נקלעים בטעות לכפר ערבי בשטחים. ואסור להתרגל. והנה זה קורה בינותינו. זו לא יהדות. זו לא ציונות. זו אנטי-ציונות מימין. ואל נא נאמר מתנחלים וגם לא דתיים. מועצת יש"ע פירסמה גינוי, והרב בני לאו נסע לרהט כדי להיפגש עם המשפחה. אבל אנחנו בבעיה. נכון שחוליגנים יש בכל מדינה דמוקרטית. אבל אין עוד מדינה דמוקרטית שבה המנהיג של אותם חוליגנים הוא השר הממונה על המשטרה.
קשקוש ודשדוש
עם כל הכבוד ליואב גלנט, ובהחלט יש כבוד, הוא שר בממשלה. הוא לא יכול לומר "קשקוש" על דברי ראש הממשלה שבה הוא מכהן. זה לא שהוא לא צודק. הוא צודק. הרי על רקע הדשדוש ללא הפסקה, על רקע העובדה שחמאס לא הובס וחיזבאללה משגר רקטות ללא הפסקה, הדיבורים על "ניצחון מוחלט" הם בעיקר הונאה. אבל מה שמותר לעיתונאים ולאנשי אופוזיציה לומר, והם חייבים לומר, שר מכהן לא יכול לומר. התגובה של נתניהו, על כך ש"גלנט מאמץ את הנרטיב האנטי-ישראלי", היא חרפה. אבל כמו שאומרים, גלנט התחיל.
