דַּמְיְנִי שֶׁהַשְּׁמָשׁוֹת חוֹלְפוֹת מֵעַל רָאשֵׁינוּ
בְּהִלּוּךְ מוּאָץ, עֲטוּפוֹת בָּעֲנָנִים הַנֶּחְפָּזִים
מִכָּאן לְעֵבֶר הַשְּׁקִיעָה.
דַּמְיְנִי שֶׁהַיָּם מְנַשֵּׁק אֶת כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ,
בֵּין מַחֲזוֹרֵי גֵּאוּת וְשֵׁפֶל עַד שֶׁמַּגִּיעָה
שָׁעָה שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ מִתְיַשְּׁבִים בַּחוֹל.
דַּמְיְנִי שֶׁהַחִבּוּק שֶׁלִּי עוֹטֵף אוֹתָךְ
מִכָּל הַכִּוּוּנִים, מוֹשֵׁךְ אֶל תּוֹךְ חָזִי,
מַשְׁכִּין מִתַּחַת לְעוֹרִי.
פַּעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיּוֹת מַרְעִידִים אֶת קִיּוּמֵךְ
כְּשֶׁאַתְּ נִפְקַחַת לְעֶבְרִי
כְּמוֹ קוֹנְכִיָּה שֶׁל אוֹר.