בחיים הפוליטיים בארה"ב נחשב לובי הנשק כחזק ביותר. "איגוד הרובאים האמריקאי הלאומי", שנוסד בשנת 1871, תומך ומעודד החזקת נשק אישי ומתנגד בתקיפות לחוקי פיקוח על נשיאתו. שום ממשל אינו מעז להתווכח עם הלובי הזה, עם אתוס ההגנה העצמית שהוא מתחזק מאות שנים ומעוגן בתיקון השני לחוקה, שלא לדבר על תרומות העתק של הארגון למתמודדים בזירה הפוליטית. הבקרה על רכישת נשק מינימליסטית.
בישראל, המתמודדת ביטחונית מאז הקמתה, יוחדה החזקת הנשק בעיקר לזרועות הביטחון, חברות שמירה, יחידות כוננות מוסמכות ביישובי ספר, לתושבי התנחלויות, ולהבדיל, לארגוני פשע. לגיטימציה חוקית לשימוש בנשק פרטי לצורך הגנה עצמית נרשמה ב-2008 וזכתה לשם "חוק שי דרומי", על שם תושב הנגב שירה בפורצים לחוותו ומעצרו הביא לתיקון בחוק העונשין, שקבע הגנה מפני הרשעה פלילית בגין מעשים כמו שביצע דרומי בנסיבות דומות. משמעות התיקון הייתה שניתן להפעיל כוח בלתי מידתי כנגד פורצים וגנבים לצורך הגנה על רכוש, ללא סכנה מוחשית לפגיעה בחיים.
1 צפייה בגלריה
בן גביר בזירת הפיגוע בחולון. "חילקנו יותר מ־ 150 אלף רישיונות נשק בשמונת החודשים האחרונים"
(צילום: AFP/GIL COHEN-MAGEN)
***
אחד מצעדיו הראשונים של השר לביטחון פנים איתמר בן גביר בתפקידו - במקביל להנצחה שובבה של רעייתו אילה חוגרת על מותניה שני אקדחים, בסגנון סרטי מערבון - היה הנחיה לחלוקת כלי נשק לאזרחים במטרה להגן על עצמם. יוזמתו זכתה לגיבוי בדמות החלטת ממשלת ישראל ובכך הפכה למדיניותה. בשבוע שעבר גם התייצב השר בזירת הפיגוע בחולון וקרא: "בדיוק בשביל זה חימשנו את עם ישראל, חילקנו יותר מ-150 אלף רישיונות נשק בשמונת החודשים האחרונים, ואני רוצה להגיד לאזרחים: שאו נשק – זה מציל חיים".
מפלגת העבודה הגישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת השר לגבי רישוי כלי נשק. על פי העתירה, הרישיונות ניתנו על ידי פקידים שלא הוכשרו לכך, בהם נושאי משרות אמון של בן גביר, ויותר ממחצית מהרישיונות הוענקו ללא ראיון אישי - בניגוד לתקנות. העותרים טענו כי ניתנו רישיונות גם למי שהיה מנוע מכך בשל עבר אלים. העתירה ביקשה להורות על ביטול רישיונות הנשק שניתנו שלא כדין, ואיסוף הנשקים שניתנו או נרכשו בעקבותיהם. בעקבות החלוקה החלה גם חקירה פלילית.
במקביל לחלוקת כלי הנשק לכל דורש במגזר היהודי, מתוך שאיפה לגיטימית להקנות תחושת ביטחון לאזרחים, נרשמת עלייה מדאיגה באלימות ושימוש בנשק במגזר הערבי. דיווחים על מלחמות כנופיות ופגיעה בחפים מפשע נרשמו גם השבוע, ובמערכת אכיפת החוק מדברים על "מכת מדינה".
***
חלוקת נשק סיטונאית, במקביל לאכיפה נגד נושאי נשק שלא כדין, הפכה בעת האחרונה נושא פוליטי מובהק, שאין לו כלום עם דיון ציבורי אמיתי ואכיפה שוויונית. מתברר שבמקביל להוראתו של בן גביר, מתנהלים בוועדת החוקה של הכנסת דיונים שנועדו לצמצם את החזקת הנשק במגזר הערבי ולהענישו באורח בלתי מידתי.
הצעת החוק של ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) נועדה לקבוע הנחה ("חזקה") חדשה בדין הפלילי, ולפיה מי שמחזיק בשני כלי נשק או יותר שלא על פי דין, יראו אותו כאילו הוא סוחר בנשק, אלא אם הוכיח אחרת. משמעות הדבר היא כי העונש על החזקת שני כלי נשק שלא כדין יעלה משבע שנות מאסר כיום ל-15 שנות מאסר, ובצידו ייקבע עונש מינימום של רבע מהתקופה. עוד יחולו על אותו אדם הסדרים ייחודיים של חילוט רכוש.
"גניבת ומכירת נשק מכניסה היום הרבה מאוד כסף, הסיכוי להיתפס נמוך והענישה מאוד מקילה", טוען סוכות. "למרות הרפורמה המבורכת של השר בן גביר, לאנשים הטובים יש מעט מדי נשק ויש יותר מדי המחזיקים בנשק בלא רישיון".
בדברי ההסבר להצעתו נכתב: "על פי דוח מבקר המדינה, המשטרה מתקשה לבסס תשתית ראייתית בנוגע לעבירות נשק, ובשל כך שיעור כתבי האישום המוגשים בגינן הוא מזערי". בין הגורמים לקושי ראייתי בתיקים אלו מונה סוכות סירוב של עדים למסור מידע למשטרה מחשש לפגיעה בהם, חוסר שיתוף פעולה מצד החברה הערבית, העלמת ראיות ופגיעה בזירת האירוע, בין היתר על ידי השחתת או מחיקת ראיות דיגיטליות ממצלמות ציבוריות או פרטיות.
במערכת המשפטית מכנים את הצעת החוק "פופוליסטית" וטוענים כי "היא מייצרת הפרדה בין המגזר הערבי ליהודי במקום להתמקד במיגור הפשיעה הכבדה בכל הארץ"
במערכת המשפטית מכנים את הצעת החוק "פופוליסטית" וטוענים כי "היא מייצרת הפרדה בין המגזר הערבי ליהודי במקום להתמקד במיגור הפשיעה הכבדה בכל הארץ". משרד המשפטים והפרקליטות תומכים אמנם בהחמרת ענישה על החזקת מספר כלי נשק, אך מתנגדים להגדרה שלפיה המחזיק שני כלי נשק הוא "סוחר".
"אם רוצים להחמיר את הענישה על החזקת שני כלי נשק, תאמרו שיש להחמיר בענישה על כך, אל תקראו לאדם 'סוחר' אם הוא לא סוחר", אמרה נציגת משרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, בדיון בוועדת החוקה. ביקורת הושמעה גם על הכפלת העונש הלא מידתית. הוזכר כי מטה ראש הממשלה מינה את המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שרון אפק להציע תיקוני חקיקה שיגובשו מתוך ראייה מערכתית רחבה - הגדלת האמון בכוחות האכיפה בשטח ועבודה חינוכית נרחבת. כמו כן יוגשו תיקוני חקיקה אשר ינסו להתמודד בעיקר עם החזקת אמל"ח כבד בידי ארגוני הפשיעה בכל המגזרים.
"התופעה החמורה גובה קורבנות רבים, בעיקר במגזר הערבי", הוסיפה וגנר. "אחת ממטרות הצוות היא להעלות את אחוזי פענוח התיקים כדי להעלות את אחוזי ההעמדה לדין כחלק מההרתעה. הייתה החמרה משמעותית מאוד בענישה, כולל עונשי מינימום, ותוקנה הנחיית פרקליט המדינה. אנשים שמחזיקים אקדח אחד, כולל קטינים, נכנסים למאסר בכלא, ואנשים המחזיקים מספר כלי נשק נכנסים למאסר לשנים ארוכות".
ח"כ מנסור עבאס התייחס להצעת ח"כ סוכות ואמר: "הגענו למצב שהכישלון בהתמודדות עם הפשיעה המאורגנת הפך להיות במהות של שלטון החוק והמשילות במדינת ישראל. יש כאן מחדל שדורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.08.24
