"הלקוחות שלנו, מאות רבות של חברות עסקיות ישראליות מכל המגזרים, פרטי וציבורי, אזרחי וביטחוני, משדרים מסר אחד ויחיד: הכלכלה הישראלית דוהרת למשבר. לדעתם קטר הדהירה, הכוח המושך את המשק לזרועות המשבר, היא המדיניות הכלכלית המופקרת של הממשלה – או ליתר דיוק היעדר מדיניות אחראית מכל הבחינות. מפוחדים ומודאגים, הלקוחות שלנו, לא רק מי שמדברים בקולי קולות בתקשורת אלא גם הקטנים והבינוניים, מבקשים לספק להם הגנה מפני השינוי שממנו הם חרדים במיוחד – פיחות פתע חד בשער השקל". הדובר: בני אברהם, מומחה לניהול סיכונים פיננסיים ומנכ"ל חברת אוקורה המספקת ל-20,000 לקוחותיה הרשומים, רובם באירופה, כלי הגנה פיננסיים מתוחכמים מפני תנודות פתע בשערי המטבעות, התפורים לצורכיהם המיוחדים.
הם צודקים?
אברהם: "מניתוח אירועי משבר בכלכלות של מדינות כמו בריטניה, פולין, הונגריה וטורקיה ומבחינת ההחלטות שקיבלה ושלא קיבלה ממשלת ישראל בסוגיות בוערות, עולה אצלנו מסקנה חדה – אין מצב שזה לא ייגמר בבכי. אין מצב שלא נגיע בעוד זמן מה לסערת משבר שתתבטא בריצה אל הדולר ובפיחות בשקל שלנו".
אבל בינתיים השקל מפתיע דווקא ביציבותו, למרות הורדות דירוג האשראי של ישראל. מתחילת השנה הוא פחת ב-2.2%. רחוק מקריסה.
"רמת הסיכון העסקי-כלכלי של ישראל בנסיקה הן מסיבות ביטחוניות והן בגלל הזלזול של הממשלה בסיכונים אלו. יש כאן רצף של חדשות רעות העשוי להכריע את הכף. אל תשכח, המאפיין הבולט של משברי מטבע הוא היותם פתאומיים. הם מרגישים כרעם ביום בהיר אף שאת העננים אפשר היה לראות מרחוק. כשזה יקרה, האווירה הכלכלית בארץ תשתנה כהרף עין. לקוחותינו ואנחנו עצמנו מסתכלים על מה שהממשלה הזו ושר האוצר הזה עושים ואומרים, ריבונו של עולם, הם מצעידים אותנו בעיניים פקוחות לשבר בכלכלה. וזה מחייב אותנו להיערך גם לתרחיש קיצון".
אבל לבנק ישראל יש עתודות מטבע חוץ של יותר מ-220 מיליארד דולר, והוא כבר הוכיח את נכונותו להתערב ולהרגיע את השוק.
"נגיד בנק ישראל אכן הצליח להרגיע את שוק מטבע החוץ אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל והוא עשוי להתערב בו שוב כשהפיחות יתרחש בגלל, נאמר, מתקפה משולבת על ישראל של איראן וחיזבאללה. לשם כך הרי נועדו הרזרבות הגדולות במטבע החוץ. אבל בנק ישראל לא ייצא להגן על שער השקל כאשר המקור של הריצה לדולר יהיה מדיניות תקציבית חסרת אחריות של ראש הממשלה ושר האוצר. הוא לא יסתכן במכירת דולרים כאשר הפיחות יהיה רק התגובה הטבעית של השוק להפקרות ממשלתית. כדי למנוע משבר פיננסי שכזה לא צריך להזרים דולרים לשוק, צריך לשנות מן היסוד את המדיניות הכלכלית והתקציבית".
אוקורה החלה, לדבריו, לספק פתרונות לחששות העסקים מפיחות כבר מתחילת המהפכה המשפטית. "עוד בחורף 2023 הערכנו", אומר לי בני אברהם, "שהסיכון ליציבות השקל זינק בעקבות כוונת הממשלה לשנות את מערכת המשפט ואת מהות הדמוקרטיה הישראלית. לכן הצענו ללקוחותינו כלי הגנה עסקיים מפני הלא-נודע. לשם כך סקרנו ואנחנו סוקרים את היקום הפיננסי הגלובלי, כולל חדרי עסקאות בבנקים בינלאומיים מובילים, ומחפשים הגנות והסדרים הכי מועילים ומשתלמים. בתחילת השנה פירסמנו הודעה שלפיה ההגנות המגוונות שהצענו ושיווקנו חסכו ללקוחותינו יותר מ-11 מיליארד שקל".
ומה השתנה בשבועות האחרונים?
"רואים עלייה תלולה בעוצמת הדאגה והחרדה של לקוחותינו. כשבחוץ סוער, אתה מצפה מממשל אחראי לנקוט בצעדי הרגעה וייצוב המשק. אצלנו הממשלה, בצעדיה התקציביים, במינויים למשרות מפתח, בהעדפת מגזרים לא יצרניים, בהימנעות מקיצוצים בכספים פוליטיים וקואליציוניים, רק מחמירה את העצבנות ואת אי-הוודאות שהולכת בכיוון רע".
אפשר למנוע את התממשות הסיכונים?
"אין בכוונתי חלילה לזרוע בהלה. כוונתי היא להביא לידיעת קברניטי המשק את עוצמת החרדות של קהיליית העסקים כולה, כדי שיתעשתו ויחזרו לנהל את המדיניות הכלכלית הנכונה והנדרשת. זה ירגיע מיד את כולם וישפיע על מעמדה הפיננסי והכלכלי של המדינה".
איראן הענייה
ברפובליקה האיסלאמית של איראן יש שלוש חברות גדולות לייצור מכוניות נוסעים. הן נהנות מסבסוד ממשלתי נדיב ומאיסור גורף על יבוא רכב. אף על פי כן, כולן מפסידות כאלף דולר על כל מכונית ודוהרות לפשיטת רגל. הכיצד? תשובת כלכלנים מהבנק העולמי שחיברו את הסקירה האחרונה על המשק האיראני הייתה: חוסר יעילות, בעיות באספקת חומרי גלם וטכנולוגיה ומעל לכל שחיתות ועוד פעם שחיתות.
עוד נקודות חושך בכלכלה האיראנית נחשפות בסקירה המצוטטת של הבנק העולמי.
22% מאוכלוסיית איראן חיים בעוני מחפיר, למרות תמיכות במזומן וסובסידיות ענק הבולעות קרוב ל-10% מההכנסה הלאומית. בתי החולים עמוסים וקורסים ובעלי כישורים והשכלה מהגרים בהמוניהם למדינות השכנות. אוכלוסיית איראן גדלה בקצב מאוד איטי, בשל שיעורי הילודה הנמוכים. אף על פי כן, זוג איראני צעיר צריך להמתין לדירה משלו 48 שנים (!) האינפלציה שכבר ירדה במקצת חזרה השנה לקצב שנתי של 50% לפחות, והמשכורות נשחקות.
רק 13% מהנשים בגיל העבודה באיראן עובדות בפועל, היתר או מובטלות או נשרו מכוח עבודה. את התופעה החריגה, אפילו בעולם המוסלמי, מסבירים מחברי הסקירה בהיעדר מקומות תעסוקה מתאימים לנשים לצד ירידה חדה בהכשרה מקצועית מתאימה.
ממשלת איראן והבנק המרכזי שלה לא רק מפקחים על מטבע החוץ, אלא גם מנהלים מערכת מעוותת של שערי חליפין החונקת את המגזר העסקי. הבנקאות המקומית, המנותקת מהעולמית, צוברת הפסדי אשראי וכורעת על קרעי תרנגולת.
התוצר המקומי הריאלי לנפש באיראן נמוך כיום ממה שהיה ב-2010, והפער ברמת החיים בינה לבין מדינות מתפתחות אחרות מעמיק. בגלל הפיחות בשער המטבע האיראני והקיפאון בצמיחה, התוצר המקומי של הרפובליקה האיסלאמית, על 86 מיליון תושביה, הסתכם אשתקד ב-330 מיליארד דולר. התוצר של ישראל, על 9.8 מיליון תושביה, עלה על 500 מיליארד דולר.
למרבה ההפתעה, הבנק העולמי לא הסתפק הפעם – בחריגה ממנהגו ונוהלו – רק בהצפת חולשותיה של כלכלת איראן ובביקורת על מדיניות ממשלותיה, במיוחד בעת כהונתו של הנשיא אברהים ראיסי, פוליטיקאי קנאי ורצחני שמצא את מותו בהתרסקות פתאומית ומסתורית של מסוק. הסקירה החדשה כוללת גם תרחישים לפגיעה אנושה במשק האיראני, אם תתפתה הנהגתו לתקוף את ישראל ולהסתבך במלחמה.
תוצאותיה, מזהירים כלכלני הבנק העולמי (כפי שפורסם לראשונה ב-ynet בראשית השבוע), יהיו "הרסניות" למשק האיראני. התוצר המקומי של איראן יתכווץ לפחות ב-10%, רמת החיים של האזרחים תיסוג שנים לאחור, הסחרור האינפלציוני יואץ מחדש, יצוא הנפט (מקור ההכנסה היחיד של המשטר במטבע חוץ) יצלול והנזקים ארוכי הטווח להון הפיזי והאנושי של איראן יקשו מאוד על התאוששותה בתום הסבב המלחמתי.
אמנע מלנחש כיצד אזהרת הכלכלנים החמורה של הבנק העולמי משפיעה על כלל ניהול הסיכונים של הצמרת האיראנית המצויה כעת במערבולת של חילופי שלטון ומאבקי כוח, אך היא בוודאי מסייעת לנשיא החדש מסעוד פזשכיאן במאמציו לבלום את "מתקפת הנקם" על ישראל. ולכך הרי נועד פרסומה.
