אלדד ולינוי
רס"ל (מיל') אלדד מטמון (32), לוחם הנדסה קרבית ביחידת יהל"ם, וסרן (מיל') לינוי סויסה (30), קצינת לוגיסטיקה באגד מילואים של חיל התותחנים, מחיפה נמצאים בזוגיות כבר ארבע שנים, מאז שהכירו בטכניון בלימודי התואר הראשון. ב-7 באוקטובר נפשו באילת כשהוקפצו שניהם למילואים. "הצעתי ללינוי נישואים בפברואר; בין הסבב השני לשלישי במילואים", מספר מטמון. הם תיכננו להתחתן ב-20 ביוני, אבל בדיוק חודש לפני התאריך מטמון נפצע קשה בקרב ברצועה. "פתאום קלטתי שאני יכולה לאבד אותו", אומרת סויסה. "אם לפני זה רציתי להתחתן איתו, אז עכשיו פי כמה. זה לא מובן מאליו שהוא לידי. תמיד אמרתי שיהיה בסדר ושהוא יחלים. אנחנו טיפוסים אופטימיים וזה מה שרציתי לשדר לו". השניים עתידים להינשא באוקטובר. "אין ודאות לגבי העתיד", אומר מטמון, שמלווה על ידי ארגון נכי צה"ל, "אולי תהיה מלחמה, אולי עוד אהיה מאושפז, אבל לא משנה מה, ב-29 באוקטובר אנחנו מתחתנים כי צריך להמשיך בחיים, בשביל זה אנחנו נלחמים".
יהלי וטליה
רס"ן יהלי כהן (29) ורס"ן טליה ולך (27) מגדרה הכירו לפני שנתיים דרך חברה משותפת. כהן משרת כקצין אג"ם חטיבת האש 213, ו־ולך היא קצינת משא"ן חטיבתית בחטיבת אפרים. "בתחילת המלחמה לא ראינו אחד את השני חודשיים", משתף כהן. "אמרתי לעצמי שברגע שאני רואה אותה אני מציע לה להתחתן". ולך מוסיפה: "הגעגעוע באמת היה חזק, אבל מה שהחזיק אותנו זאת הידיעה שאנחנו עושים משהו חשוב". על הצעת הנישואים מספר יהלי כי "טליה היא האישה הכי רגישה וביישנית שאני מכיר, ודווקא בגלל זה החלטתי להציע לה בדרך שהכי לא מתאימה לה. היא אירגנה ערב גיבוש חטיבתי, דיברתי עם המח"ט שלה והחלטתי שזה יהיה שם, מול כל החטיבה. עליתי לבמה וכרעתי ברך". "הייתי בשוק", מספרת ולך. "אבל שמחתי שהוא הוציא אותי מאזור הנוחות". עכשיו נשאר החלק המאתגר: לארגן חתונה כששני בני הזוג כל הזמן בצבא. "חברים עוזרים לנו והולכים במקומנו לקנות דברים. את שמלת הכלה שלי קניתי מבוטיק ליד הבסיס", אומרת ולך.
טל ושקד
סרן (מיל') טל יוסף אידלשטיין (29) ורס"ר (מיל') שקד אלמוג (28) הכירו בחטמ"ר 300, כשהוא היה קצין רפואה והיא מפקדת מחלקת שו"ב. אחרי השחרור שקד תיכננה את הטיול הגדול וטל תיכנן להתחיל לימודי רפואה באיטליה. שקד טסה לטיול ואחרי שבועיים חזרה בעקבות געגועים לטל והשניים טסו יחד לאיטליה ללמוד רפואה. כיום הם בשנה הרביעית ללימודים, בחופשת סמסטר שאותה בחרו להעביר בשירות מילואים באגף הרפואה באוגדה 146, ובחודש הבא הם יינשאו. בשנים האחרונות הם מתגוררים באיטליה, אך בעקבות המלחמה החליטו לחזור לישראל. "יכול להיות שלחיות במדינות אחרות כרופא יהיה פשוט יותר, אבל ישראל היא הבית שלנו", הם אומרים. את ערב ט"ו באב הם יבלו "בחמ"ל הרפואה של האוגדה, בתקווה לשנים טובות יותר".
